פרק 15 - עם יהודה ניב, מייסד ובעלים של 'ספרי ניב' והמייסד של BooxAI

יהודה הוא מהנדס אלקטרוניקה שתיכנן להתעסק בצ'יפים, הגשים תשוקה פנימית לכתוב ספר, נהיה סופר, ראה את הבעייתיות בתחום, הקים את אחד מבתי ההוצאה לאור הגדולים בישראל עם למעלה מ- 500 כותרים בשנה מתוך מטרה לעזור לסופרים חדשים, והיום יש לו סטארטאפ שרוצה לשנות את שוק הוצאות הספרים באמצעות בינה מלאכותית.

 

שוחחנו על כתיבה ככלי להעברת רעיונות, תיעוד והנצחת ידע מחד, אך גם ככלי תרפויטי בעל אפקטיביות גבוהה של וינטול ושחרור, יצירת באלאנס, הגשמה עצמית וצמיחה - מאידך. 

כתיבת זרם התודעה או כתיבה אסוציאטיבית, היא טכניקה אפקטיבית במסגרתה אנחנו לא מרימים את העט מהנייר למשך לפחות 7-10 דקות, ופשוט כותבים את כל המחשבות שלנו. בהתחלה לא יודעים מה לכתוב, אח"כ קצת מתוסכלים, לפתע יש פרצי כתיבה, ואז - נכנסים למצב של flow וזרימת הכתיבה החוצה. ואם יוצאים - מגיעים למקומות מופלאים (ד"ר סוס).

 

ממש כמו סופר שצריך לראות את התפתחות דמות הגיבור שלו ומה קורה לה לאורך העלילה, יזם - הוא אדם שחייב להיות קשוב לדרך ולמה שהיא מביאה עימה, ועל כך נכתב בספר הטאו ש"הדרך חכמה מההולך בה". ולעיתים, רק בדיעבד ניתן לחבר את הנקודות - כפי שאמר סטיב ג'ובס. חלק מההקשבה לדרך משמעותה פיבוטים, שינויים ולקיחת סיכונים מחושבים - כפי שיזמים מכירים מקרוב.

 

בכתיבה אין נכון ולא נכון, קצת כמו ביזמות. יש ניסוי וטעייה וניסוי ותהייה. אחד החסמים הוא, שבחינוך הבסיסי שלנו מחנכים אותנו לציונים גבוהים והצלחות - חינוך שמקדש הצלחה, פרפקציוניזם וניקוד גבוה, ופחות מאפשר את המרחב לטעות. והצלחה, היא הרי משהו שהגיע אחרי אוסף רב של כשלונות. 

 

בדרך היזמית, אחד הדברים החשובים הוא שמירה על פוקוס, מיקוד - עם מה אני הולך לישון בלילה ועם מה אני קם בבוקר, כי זה מוביל לצורך הבסיסי ביותר שהוא ניהול אנרגיה, שהנגזרת הקונקרטית שלו יותר היא ניהול הזמן. וזה, כבר דורש שריר אומץ מפותח מאד - גם בהיבט של ללמוד להגיד 'לא' ולהתפקס רק על משהו מאד מדוייק, וגם בהיבט של לקחת צ'אנס גדול ולפעול למרות ולצד הפחד. הפחד הרי, מטרתו לשמור עלינו, והאומץ, הוא כיצד אנחנו נעים קדימה - לצידו.

 

הדגשנו את הנושא של המחירים שצריך לשלם בבחירה לצאת לדרך היזמית, והאבחנה הנדרשת בין החלום הרומנטי של להיות יזם, ובין ההקרבה הרבה שכרוכה ביציאה ממשית לדרך הזו. כאן נמדד החוסן המנטלי של היזמים. 

 

שוחחנו על הבחירה בין "כלוב הזהב" של ההייטק, לעומת ההגשמה העצמית לצד מחירי היזמות, ושאין נכון או לא נכון , אלא זה הכל תלוי אדם והאופן שבו הוא תופס את העולם, גישותיו וערכיו.

 

יהודה סיפר איך במיזם הנוכחי, BooxAI, שבא לשנות את שוק ההוצאה לאור תוך הטמעת טכנולוגיות AI, הוא כבר פעל באופן שונה, כיזם סדרתי שמגיע בשל יותר לסטארטאפ, גם מבחינת ידע וגם מבחינה פיננסית, מה שהשפיע על אופן התנהלותו וגיוסו צוות מקצועי לתפקידי מפתח בחברה מההתחלה. תו"כ, חשוב להיות כל הזמן קשוב ליוזרים ולהבין איך המוצר מתאים להם ולא בהכרח המוצר שאתה רצית וחשבת עליו, והרי זוהי מהות הproduct-market fit.

 

דיברנו על החלום לייצר דיסרפשן בעולם הספרות, ולאפשר ל2M אמריקאים להוציא ספרים לאור - במקום ב5,000 דולר - ב300-1,000 דולר.

 

כמה טיפים חשובים לסופרים שבדרך:

1. אם אתם רוצים לכתוב ספר שאורכו הממוצע 30-40K מילים - או ש(א) תיקחו חודש פאוזה, תתבודדו ותכתבו, או ש(ב) תעשו חישוב של מספר מילים נדרש ליום כפונקציה של אורך הספר ותקופת הזמן המיועדת לכתיבה ותקפידו לשבת בהתמדה או ש(ג)תיקחו סופר צללים.
2. כדאי שיהיה לכם שותף כתיבה שמחוייב לכם ואתם לו - וככה יהיה קל לראות את ההתמדה וההתקדמות.
3. כדאי לעשות סדנת כתיבה כלשהי לפני שמתיישבים לכתוב.
4. רצוי לשכוח מפרפקציוניזם. פשוט לכתוב. אח"כ יהיה עורך ספרותי ואח"כ עורך לשוני ואח"כ הגהות ורק אז יהיה ספר. פשוט תכתבו. התקדמות עדיפה על פני מושלמות.
5. אם עשיתם תוכנית כתיבה - תזכרו שהיא רק תוכנית ויש חיים לצידה. עדכנו את התוכנית תו"כ תנועה.
6. אחרי שקראתם את הכללים - תזכרו שבכתיבה אין כללים. הכל הולך.
7. ספר יכול להיות רווחי ויכול לא להחזיר את ההוצאות. גשו לכתוב לא מציפייה לזרם הכנסה חדש - אלא מתוך רצון להשאיר חותם ולייצר השפעה.

 

דיברנו על חלומות שהתחילו קטנים, וככל שהתקדמה החברה - כך גם גדלו החלומות, ושהכיף הגדול הוא באתגרים חדשים שלא לגמרי ברור כיצד לפצח אותם. זה מה שיוצר עניין וריגוש.

 

מי שיאזין לפודקאסט - ישמע שיהודה סובל מגמגום מאז החל לדבר כילד. יהודה מספר איך הראפ עזר לו להפחית משמעותית את הגמגום, ושיש שם פוטנציאל אדיר לסטארטאפ טכנולוגי, אבל בעיקר - איך הכתיבה והעיסוק שלו עזר לו למצוא דרכים נוספות להביע את עצמו, ולהבין שמי שמגמגם אינו בהכרח אבוד (במילותיו שלו), ואיך האסטרטגיה של להנכיח את המגבלה מראש על השולחן בתחילת הפגישה ולתת לה מקום - במקום להפריע, דווקא מייצרת הזדהות, כנות ואמפטיה ומביאה לתוצאות מעולות.