פרק 53 - עם עו”ד גיא לכמן, שותף בכיר במשרד פרל כהן חלק ג’

על ההיבטים הפסיכולוגיים של ההיבטים המשפטיים במסע היזמי - חלק ג'

 

אפתח בנימה אישית - למדתי תואר ראשון במשפטים ובפסיכולוגיה. לא ידעתי מה לבחור, אבל ידעתי שאני הרבה משניהם. את ההתמחות עשיתי במשרד הרצוג פוקס, נאמן במחלקת לקוחות פרטיים - מחלקה בה מטפלים בכל בעלי ההון שכולנו קוראים עליהם בעיתון ושההיבטים הפסיכולוגיים הם הבסיס לכל ההתנהלות המשפטית האישית שלהם בהסכמי הממון, הנאמנויות, הצוואות, חלוקת ההון הבין-דורי ועוד. אחרי ההסמכה עזבתי את המקצוע. אבל הרבה מהעקרונות והחשיבה נותרו בי ומנחים אותי משך כל השנים שחלפו מאז.

כאקזקיוטיב קואצ' ואדוויזר שעובדת עם סטארטאפים, יזמים ומשקיעים - שוב התוודעתי לעד כמה הפסיכולוגיה מושרשת בכל ההסכמות המסחריות והמשפטיות. היום, אני כבר מבינה למה למדתי את שני התארים ביחד, ואיך הם מתקיימים בסימביוזה מושלמת בתוך העבודה היומיומית שלי - על אף שאיני מתפקדת לא כעו"ד ולא כפסיכולוגית - אבל מביאה בתפיסתי לשולחן את שני העולמות.

 

בשיחתי עם עו"ד גיא לכמן, חבר וקולגה, המתמחה בעבודה עם מייסדים וסטארטאפים, התמקדנו באספקטים המנטליים והפסיכולוגיים הטמונים בהיבטים המשפטיים שבמסע היזמי, ובעיקר בהסכם המייסדים, בתהליך בחירת עו"ד הנכון לכם ומה קורה בפרידה. עו"ד הוא אחד מהיועצים הקרובים והחשובים ליזם, והוא צריך להיות הרבה יותר מרק מצוי בדינים ובפסיקה; כדאי שהוא יהיה גם אדם שרואה אתכם, את הערכים שלכם, הסגנון שלכם ויעזור לכם לקדם את המטרה הגדולה אליה אתם חותרים, על פני התעקשויות מסחריות קטנות שאינן מקדמות ויכולות לחרב את העסקה והסטארטאפ.

 

דיסקליימר (בכל זאת אקס-עו"ד) - כל מה שיכתב בשלושת הפרקים הקרובים, הינו בגדר הענקת ידע שיעזור לכם לשפוך אור על התחום ומשקף את זווית הראיה ותפיסת העולם שלנו, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי עבורכם. גיא ואני ממליצים לכם להתייעץ עם עורך דין אם נושאי הפודקאסט רלוונטיים לכם ולפני שאתם נוקטים בפעולה כלשהי. כל מקרה צריך לבחון לגופו ולשקלל את היבטיו הפרטניים. השיחה נועדה לתת לכם התרשמות כללית והיא נעשית על דעת הדוברים בלבד.

>>> "ולמרות הכל למרות הכל, הכל נגמר…"

 

היפרדות מיזם קורית יותר ממה שאנשים חושבים. במרבית המקרים - זה גם לא נגמר בפיצוצים, אלא בפרידה ידידותית יחסית.

התשתית מאד משפיעה - אם אין הסכם מייסדים - הכל לגיטימי, אין יכולת לדעת מה יהיה. כשיש חוזים שנוסחו ע"י עו"ד - אפשר למתן את האפקט ולצאת באופן שהחברה שורדת. ישנם גם מקרים שההיפרדות דחפה את החברה קדימה בצורה משמעותית - דבר שהשיא ערך גם ליזם שעזב, וגם מקרים בהם היתה כוונת היפרדות, הדברים עובדו, היזם נשאר, הפאונדרים התגברו על הסיטואציה הקשה - והחברה עשתה קפיצה משמעותית קדימה והצליחה מאד. בכל מה שקשור להיפרדות ומשבר - נדרשת התמודדות עם אגו משתולל ובגרות. ישנם מקרים של פרידה אלגנטית לצד מקרים בהם הכל מתפוצץ. 

 

>>> עד כמה מעורבים/מתערבים עם היזמים?

 

דברתי עם גיא על מבחן "טובת החברה" שאני אוהבת להשתמש בו, השאול מתוך מבחן "טובת הילד" כשדיני משפחה על השולחן. כשאני עובדת עם יזמים וישנן מחלוקות קטנות כגדולות שגורמות למריבות וחוסר יכולת לפעול ולנוע - אני מאמינה שהסתכלות כנה על טובת החברה - עוזרת לגשר על הפערים ולכנס את היזמים חזרה לנקודה שממנה יצאו - איך לעזור לחברה שכ"כ יקרה להם לצמוח. מבחן טובת החברה, אם נתבונן בו בכנות רדיקלית - יעזור לנו לשפוך הרבה אור על הדילמות שלנו. כמובן - שהאחריות לטובת החברה מוטלת  על כתפי עו"ד מבחינה משפטית, אבל ליזמים יש חלק משמעותי ביכולת לאפשר לזה להתקיים. 

 

זוכרים ש"אקדח שמופיע במערכה הראשונה, חייב לירות עד סוף המערכה האחרונה"? אז גם עם יזמים זה ככה. שוחחנו על איך לאחר שאנחנו רואים עשרות ומאות של יזמים - סיגלנו יכולת מאד חדה לראות דברים שיתפתחו בהמשך הדרך, והאם נכון לאותת על כך למשל כשמרגישים סימנים לבעיות שצצות בין יזמים שעשויות להוביל בהמשך למקומות לא טובים? למשל - כשיזמת באה להיפרד מהחברה - וכעו"ד או אדוויזור ראית זאת בא כבר מזמן? אז יש שאלה האם להסב את תשומת הלב או לא. לעיתים, אמירה מסויימת גם יכולה לעשות אסקלציה למצב.

הדרך היא לשקף מה רואים, ולתת לזה להדהד, תו"כ שמפתחים יכולת אלגנטית לשמור על באלאנס.

בעקרון - החברה שוכרת את שירותי עו"ד, לא היזם הבודד, ועל כן, עו"ד אמור להיות מנוטרל מהעדפה של פאונדר ספציפי. אבל - זה לא תמיד נכון ומתקיים בפרקטיקה. באופן רשמי - ברור מאד את מי מייצגים, אבל במציאות - זה שונה. 

 

לעו"ד ישנן כללי האתיקה וצריך מאד להקפיד עליהם. אסור להיות במצב של ניגוד עניינים - לא ניתן לבחור צד. לעיתים, דוקא משום ששמרנו על עצמנו כנייטרליים - זה קנה אמון והערכה וזה יכול לעזור לסיים יפה ולנסות לגשר. עו"ד אמורים לייצג את החברה ולא לעשות 'משפט שלמה'. זוהי שאלה מוסרית ואתית, ועו"ד אינם יכולים לייעץ רק לצד אחד, על אחת כמה וכמה על בסיס הסכם שאותו עו"ד ניסח. חזקה על עו"ד שהוא בניגוד עניינים - אלא אם היתה הסכמה בכתב. מצד שני - חשוב לא להיכנס לקיפאון, ולנסות כמיטב יכולתו להשתמש בעובדה שהוא דמות מקובלת על שני הצדדים כדי להניע אותם למטרה משותפת.

 

"לעיתים להיות עו"ד בכובע המגשר זהו מדרון חלקלק לניגוד עניינים. לעיתים נכון לכל צד לקחת עו"ד - ולתת להם לנסות להגיע להסכמות באופן בריא ומאוזן יותר. לפעמים יש פאונדר "חזק" יותר ואז לעו"ד קל להתבלבל, ולעיתים עו"ד מתבצרים בעמדה שלהם ואז ישנה סחבת לא רצויה. צריך לנטרל אמוציות ולעזור ללקוח להגיע לתוצאה הרצויה - ולא בהכרח לרצות להיות העו"ד הזוכה. עזרה ללקוח - זה לסיים יפה ולקחת בחשבון גם את המחירים הנפשיים שנלווים למאבק המשפטי".

 

צריך לזכור - אם נביא את החברה למצב שהיא unfundable - אף אחד לא ניצח. חייבים לייצר גמישות ולהבין איך החברה תנצח בסוף. אחרת - היזם העוזב/מועזב המתעקש יפגע. עדיף לצאת באופן שימקסם את סיכויי החברה להצלחה.

שיח הפרידה מחייב המון בגרות, יציבות פסיכולוגית ואגו בפרופורציות. 

לפעמים התשוקה/ היצירתיות/ התלהבות הם מה שעוזרים להצליח כיזם - ולפעמים זה מה שמכשיל אותם - כשהם לא יודעים לנהל זאת בשיח מוחזק ומורכב יותר.

 

מקרה למשל בו סטארטאפ קיבל טרם-שיט של 20M$ והיו 3 שותפים. באותו המעמד - החל המאבק על קבלת ההחלטות. ואז, ה CTO התפטר. זה היה קטסטרופלי לחברה, שכן הוא החזיק ⅓ ממנה. הטרם-שיט כמובן נמשך בחזרה, קרן אחת ברחה והקרן השניה הסכימה להשקיע בולואציה נמוכה יותר. אותו ה CTO פוצץ את העניין.

 

מהצד השני - מה קורה כשיש וייבים לא טובים ויזם מרגיש שהוא חייב לעזוב. האם להישאר עד לאחר הגיוס? 

 

דברים עולים על פני השטח. משקיעים חדשים "יעלו" על המתח. לעיתים העזיבה גם מעלה את שווי החברה - כי המתח נפתר.

 

הכי חשוב - זה לא לעזוב בטריקת דלת. זה ילדותי. 

עזיבה צריכה להיות בהסכמה, עם חוזה ברור, הבנות, כדי לייצר יציבות לאחר העזיבה. כדי לאפשר עזיבה שלא תייצר צלקת כלפיי חוץ ותמנע מהחברה לגייס כסף או תפגע בשווי שלה, או מקרה בו הפאונדר העוזב ייצר אופוזיציה לחברה וימנע ממנה להיות אטרקטיבית.

חשוב ששני הצדדים  - העוזב והנותר,ייצרו פרידה שתהיה הגונה, הוגנת והגיונית. התעקשות יתר על תנאי העזיבה - יכולה לחבל בחברה. עד 10-12% אקוויטי שישארו בידי הפאונדר העוזב - זה עושה שכל. צריך לוודא שהמספר לא בולט מידי בקאפ-טייבל. מצד שני - גם לא לתת הצעות משפילות - שמ 50% החזקות - היזם יורד ל0.5%. הצעה משפילה מעוררת את האגו, ואז ישנה התבצרות בעמדה - "אני אתך לא מדבר", והיזם יכול לקום וללכת ואין דרך לאכוף זאת, ואז יהיה צריך לקבל waver לפני כל עסקה או השקעה וזה מסבך את העניין.

 

אם יש הסכם מייסדים מסודר - אז הכל כבר הוסכם שם. 

עזיבה בריאה - היא עזיבה מוחלטת, גם לא הישארות בבורד. המשמעות האמיתית  של עזיבה, היא לתת לחברה שאתה עוזב את כל הכלים להצליח בענק. 

 

חשוב לעבד מנטלית את תהליך העזיבה - גם לפאונדר העוזב וגם לפאונדר הנותר, כדי לא לייצר סוג של פוסט טראומה בעתיד. ברור שלמי שעוזב יש מורכבות גדולה לעיבוד (ולעיתים גם הקלה ורווחה גדולה), אך מי שנותר - צריך להתמודד עם המשך העשייה יום-יום, עם החוסר, ההשלכות, הפידבק מהעובדים ועם תחושת הלבד - שלצד ההקלה, יכולה לייצר גם מעמסה רגשית גדולה ביותר וחשוב לדבר עליה, לפרוק אותה, לעבד את מה שקרה ולהתקדם משם. פעמים רבות אני פוגשת יזמים ב'סיבוב' השני שלהם - שסוחבים עמם פוסט טראומה מהאופן שבו נזרקו, עזבו או ננטשו לבדם בסטארטאפ הקודם שלהם, וזה מנהל אותם ומשפיע על כל מערכת היחסים שלהם במיזם החדש.

 

>>> מה מקום המשקיעים בפרידה?

 

משקיעים יכולים לשחק תפקיד קריטי בפרידה. יש יזמים ש"מנכסים" משקיע מסויים לעצמם - ובכך מפעילים לחצים על הצד השני. צריך לזכור - שכשצד אחד בוחר להפעיל לחץ על הצד האחר מול המשקיעים - זוהי חרב פיפיות שגם יכולה לפגוע ברפיוטיישן וגם יכול להיות לזה אפקט בומרנג אם המשקיע בוחר ללכת עם הצד האחר.

המשקיעים יכולים להיות גורם לחץ שמסייע להגיע להבנות, לעיתים הרבה יותר מגישור. לעומת זאת - אם המשקיעים לא רואים עין בעין - זהו מתכון לחורבן. עמדת המשקיעים מאד מושפעת מהתוצאה שתגן על ההשקעה שלהם בצורה המקסימלית. לעיתים משקיע מתחיל עם פאונדר אחד - אבל אז הוא עובר להיות יותר "פרו" הפאונדר השני - כי הוא חושב שהוא יוכל להביא את החברה קדימה.

משקיעים צריכים להביע עמדה ולא לשבת על הגדר - אך הם בדר"כ יקחו את העמדה הכלכלית, שיכולה להיות קשה ולייצר "סדר אכזרי" - אך סדר שכזה יכול למנוע את כשל השוק שהסטארטאפ עשוי להיקלע אליו.

 

לסיכום,

חשוב שיהיה לצדכם עו"ד שטוב ומדויק לכם מהרגע הראשון. וכמ ושאבי ז"ל היה אומר - ויפה שעה אחת קודם.