פרק 54 - עם יריב גנור פסיכולוג ומייעץ לסטארטאפים, וד”ר ירון סלע פסיכולוג ויזם חלק א’

על הפרעות נפשיות בקרב יזמים - חלק א'

 

האם אצל יזמים יש הפרעות פסיכולוגיות בשכיחות גבוהה יותר מאשר בקרב האוכלוסיה?

 

הזמנתי 2 חברים שהם פסיכולוגיים קליניים החוקרים את התחום ועובדים גם הם עם יזמים כדי לשפוך עוד קצת אור על עולמם הפסיכולוגי של יזמים.

ד"ר ירון סלע, הוא פסיכולוג קליני מומחה ויועץ ארגוני. עשה פוסט-דוקטורט במכון לפסיכולוגיה של האינטרנט, מאוניברסיטת רייכמן וחוקר את החיבור בין הפסיכולוגיה והטכנולוגיה בהיבטים אבחוניים וקליניים.

יריב גנור הוא פסיכולוג תעשייתי וקליני מתמחה בבית החולים גהה ובעבודה עם סטארטאפיסטים ואנשי הייטק, שעשה ״פיבוט״ לעולם הפסיכולוגיה אחרי 15 שנים כCMO בחברות טכנולוגיה.

 

כשלמדתי בשנה א' לתואר בפסיכולוגיה בקורס 'מבוא לפסיכולוגיה' של הילגרד, אני זוכרת שהמרצה נתנה את הדיסקליימר הבא ואני מעבירה אותו הלאה, אליכם:

כשתקראו את כל התוכן להלן - יש היתכנות גבוהה שתזדהו עם הרבה מהדברים ותחשבו שיש לכם גם וגם וגם. זה טבעי ומוכר וכולנו מתמודדים עם משהו. אבל אל תמהרו לאבחן את עצמכם עם כותרות - התבוננו במה זה מעורר אצלכם. אם אתם חשים צורך בתמיכה נפשית או חשים שמערכת ההפעלה הפסיכולוגית שלכם יצאה מכיול שמרגיש לכם נורמלי - אל תהססו להרים יד ולפנות לעזרת איש מקצוע מתאים. זה יכול להציל חיים.

 

מבנה האישיות

 

בואו נתחיל בלהתבונן על האישיות - לא כל אחד מתאים להיות יזם. בספרו של סטיב בלנק ‘The Startup Owner’s Manual’, הוא מגדיר שצוות היזמים צריך להיות מורכב מ: Hacker, Designer and Hustler ובעברית - מי שיוביל את הביזנס, הטכנולוגיה והמוצר.

 

לפי סטיב בלאנק (מחבר 'המדריך לבעלי הסטארטאפ'), הצוות הנכון עשוי מהאקר, מעצב והפעלתן/ איש החזון (Hustler).

ההאקר (גיק) הוא בעל התשוקה לטכנולוגיה, אוהב לבנות טכנולוגיה, הוא מפתח, מהנדס נלהב, יוצר אלגוריתם, יוצר קניין רוחני. ההאקר אוכל, ישן ונושם קוד.

 

המעצב (היפסטר) הוא אמן, הוא אדריכל, הוא בונה את המותג, הוא דואג שממשק המשתמש וחווית המשתמש יהיו פשוטים ואהובים. המעצב אוכל, ישן ונושם עיצוב.

 

Hustler (בעל החזון) הוא בעל התמצאות וידע עסקי נרחב, איש מכירות טוב, בונה את הצוות, מצית את התשוקה, בונה את התרבות, מעביר פיץ' למשקיעים ומקבל החלטות קשות תחת חוסר ודאות קיצוני שסטארטאפים עובדים בתוכם. ה"האסטלר" אוכל, ישן ונושם את המודל העסקי.

 

בדרך כלל, אם סטארטאפ נוסד על ידי פחות משלושה אנשים אז אחד מהמייסדים צריך לחבוש את הכובעים המרובים כדי לאזן את הצוות.

 

ב2018 פורסם מחקר בארה"ב המראה שכמעט 50% מהיזמים באים מבית עם הורה עם הפרעה פסיכולוגית  - שזהו נתון גבוה המצביע על נטייה גנטית כלשהי, או כח בחירה משמעותי המושפע מהסביבה לתוכה גדלו.

 

נשאלת השאלה - איך אדם מתמודד עם מצבי לחץ? יש יזמים שיש להם יכולת גבוהה יותר לגלות חוסן וישנם כאלו שזה יהיה עבורם משתנה אקוטי. 

יזמים שוהים במרחב שוויניקוט הגדיר אותו 'מרחב המעבר' או 'המרחב הפוטנציאלי' - אזור הביניים של החוויה, השוכן בין הפנטזיה והמציאות. זהו מרחב נפשי הנמצא בתחום הביניים שבין חווית הכל יכולת הסובייקטיבית הילדית לבין המציאות האובייקטיבית. מרחב נפשי זה, הוא הבסיס הן ליצירתיות והן ליכולת להרחיב את החוויה היומיומית הקונקרטית. יזמים צריכים לשמור על המתח שבין הויז'ן ללשווק זאת לכל העולם. המתח הזה יוצר רמת ציפיות גבוהה וסופר אגו נוקשה, ומהצד השני - היכולת לשחק במגרש המשחקים ולהמציא דברים חדשים. 

 

יזמים הם אנשים שחיים בתדר גבוה לאורך זמן ועם רף ציפיות גבוה מאד מעצמם ושל הסביבה מהם. אי הודאות העוטפת את עולם היזמות מייצרת 2 קטבים - באחד, אני עושה דברים מרגשים ומשפיעים, ובשני - כשאני לרגע 'לא על זה' - אני יכול לחוות נפילות. חלק מהאנשים יודעים למה הם נכנסים וחלק פחות ערים למחירים.

באותו המחקר  שפורסם ב 2018, מצביע על שכיחות גבוהה של ההפרעות הפסיכולוגיות הבאות בקרב יזמים ביחס לאוכלוסיה:

מאניה דיפרסיה - פי 10

ADHD - פי 6

התמכרות - פי 3

דכאון - פי 3

 

כמה מסביבכם או בצוות שלכם היו ילדים מחוננים בילדות?

 

ילדים מחוננים הם ילדים עם צרכים מיוחדים. לעיתים מתעורר אצלם קושי בהבנה החברתית וביכולת התקשורת החברתית. הם סופר אינטילגנטים וחכמים, ולעיתים יש נתק בין היכולת האישית לרגשות. כשאתה ילד מחונן - זה נהדר, גאים בך והרבה פעמים זה גם מקבל מענה בצורת תוכניות מיוחדות שמסייעות לך להתפתח. אבל מה קורה כשאתה מבוגר מחונן? איך אתה חי עם זה בסביבה "הרגילה"? איך מנהלים את רף הציפיות? איך צולחים תמיד את ההתמודדות עם העולם שבחוץ שלעיתים יכול להרגיש לא מתווך דיו? הציר השכלי והמקצועי יכולים להתפתח עד מאד, אבל הציר הרגשי אינו בהכרח בהלימה איתם. וכן, בהייטק יש הרבה ילדים מחוננים שבגרו והיום צריכים להתמודד עם ה'מחוננות' שלהם בגפם.

 

חרדה

 

חֲרָדָה היא מצב פסיכולוגי ופיזיולוגי בו האדם חש פחד ואי שקט פיזי ונפשי, בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות. מחשבות מעוררות חרדה עשויות להיות מחשבות הן על איום וסכנה ממשיים והן דמיוניים, ועשויות להופיע באופן מודע כמו גם שלא במודע. 

חרדה יכולה לשבת על על ערך עצמי נמוך או גבוה משולבת עם תחושת כשלון או פחד מכשלון מחד, אך יכולה גם לנבוע מאופי נרקיסיסטי של "תראו אותי", המהווה מנוע צמיחה. וזו ה'קצ'יות', המלכודת שבחרדה - יש לה 2 צדדים.

לחרדה יכולות להיות תופעות פיזיולוגיות של דופק לב מואץ, הזעת יתר. המערכת הסימפטטית בגוף שלנו נכנסת לפעולה. "זה כמו מכונית במזג אוויר סוער - האזעקה מתחילה לעבוד אבל לא תמיד עם סיבה מוגדרת".

לחרדה יכולות להיות תופעות קוגניטיביות והתנהגותיות - מחשבות חוזרות, דאגה, נדודי שינה.

ולחרדה יכולות להיות תופעות רגשיות - דאגה, תסכול, ואפילו כעס. 

קשה לא להיות מלווה ברמה מסויימת של חרדה. החרדה המרכזית של יזמים היא הפחד מלא לדלוור - היכולה לגרום לדאגות בלתי פוסקות, נדודי שינה, ימים בהם אני מרגיש שטוף זיעה קרה. מעליה, ישנה חרדה כללית, של מה יקרה אם הסטארטאפ יכשל.

OCD, הפרעה טורדנית-כפייתית, יושבת גם היא על מנגנון החרדה; כדי לנטרל את החרדה אנחנו מייצרים לעצמנו טקסים חוזרים.

 בחרדה, מרגישים שרוחב הפס מצטמצם. היזם פחות חד ומפוקס. הוא מרגיש שמשהו לא בסדר. ליזמים ישנן יכולות תפקוד גבוהות, אז הם דוחקים זאת הצידה וזה לרוב ידחה את ההתפרצות של הדבר.

 

יריב משתף איך בגיל 43 יצא לרוץ בלילה חם במיוחד, ובסיום הריצה הדופק שלו נותר על 110. הוא היה אז CMO לפני גיוס מוצלח, וחי את המתח שבין ההבטחות ליכולת לדלוור בפועל.

ב2 לפנות בוקר, הוא חש לא טוב, בטוח שחווה התקף לב, ומפנה עצמו לבי"ח. אף אחד לא אמר בקול רם "התקף חרדה". "אף אחד לא דיבר איתי על זה. היתה סטיגמה נפוצה מאד, לא לדבר על זה. החשש מלקרוס ברגעי השיא. כשחבר הרגיע אותי ואמר לי ש"כנראה שהיה לך התקף חרדה" - זה הרגיע אותי. הבנתי שאני לא לבד. מאז, החרדה הפכה להיות חברה שלי, הבנתי שהיא חלק מאיתנו."

תסמונת המתחזה המוכרת לכולנו - גם היא ממשפחת החרדות - החשש ש"מישהו יעלה עלינו".

 

שיום החרדה (לתת לה שם) - הוא אלמנט מרגיע מאד. אנחנו מגדרים ותוחמים את הקטסטרופה לעולם הזה. 

לגוף קל לשים לב לחרדה, ולכן כשישנם סימנים פיזיולוגיים - צריך לתת להם מקום. כשזה רק רגשי - קשה יותר לשים לב. מחקרים מראים על חיילים בשעת הקרב שכלל אינם יודעים שהם נפצעו - בגלל האדרנלין. המערכת הסימפטטית פועלת במצב fight והם ממשיכים בתפקוד גבוה - אבל לאורך זמן ישנם נזקים פיזיולוגיים. יזמים - פעמים רבות פועלים באותו האופן, "לוחמים בשוחות", אבל הנזק מצטבר, על אף היכולת הפיזיולוגית הגבוהה להמשיך בקאפאסיטי גבוה.

 

אז איך מתמודדים עם חרדה?

1. נותנים לזה שם. זו לא בושה.
2. מדברים על זה. 
3. עוטפים עצמנו בסביבה תומכת. שיתוף האנשים הקרובים לנו מקל מאד ועוזר לנו להבין שאנחנו לא לבד. פעמים רבות כשמשהו חורק - הסביבה הקרובה רומזת לנו על כך. לעיתים נחווה ספליט - עם מי נכון/אפשר לדבר על זה ועם מי לא. זה יכול גם להוביל לבדידות מאד גדולה - בגלל החשש לדבר על זה עם אנשים ואז אנחנו שומרים לעצמנו.
4. הולכים לטיפול. ליזמים יש יכולות גבוהות לניהול משברים ולשמור על חוסן - אבל עדיין, כשמופיעה חרדה - כדאי לברר יותר לעומק מה קורה שם, כי לעיתים זה יושב על דברים אחרים שכלל אינן קשורים ליזמות ונכון להפנות להם קשב.
5. במסגרת הטיפול - אחד הטיפולים האפקטיביים להתמודדות עם חרדה הינו CBT - Cognitive Behavioral Therapy. המהות של הטיפול הזה, היא ההבנה שהאופן בו אנחנו מפרשים את המציאות משפיע על הרגשות שלנו. זהו טיפול ממוקד וקצר (בממוצע כ 12 מפגשים) עם ראיות מחקריות שהוא עובד ומסייע בהתמודדות עם חרדה, דכאון וOCD. מה הוא כולל?
   1. מבררים את מוקד הקושי והטריגרים שמובילים לחרדה
   2. עובדים על הפרשנות - ועובדים עם הקוגניציות הלא אדפטיביות
   3. מאמצים פרשנויות נוספות שבהן גמישות פסיכולוגית רבה יותר 
   4. מתמקדים בהווה 
   5. מקנים למטופל את המיומנות להציע פרשנויות נוספות בעצמו. בעולם העסקי - זה מתקשר מאד ל scenario planning, בעת שחושבים על מהלך עסקי וכלל האפשרויות שהוא יכול להוביל אליהן.
   6. מכניסים אלמנט הרגעה - החיבור של גוף-נפש הוא חזק ומוכח ויכול להיעשות באמצעות טכניקות שונות: מדיטציה, דמיון מודרך, מיינדפולנס, הקשבה לגוף, סקירת גוף. מטופל יכול לקבל שיעורי בית למשל של לתרגל כמה דקות מדיטציה לפני השינה כדי להרגיע את זרם המחשבות.

מתוך ה CBT, צמח ענף נוסף בפסיכולוגיה שנקרא ACT - Acceptance & Commitment Therapy - והוא מדבר על הקבלה שלנו את המצב. בעוד שה CBT בא לשנות את הפרשנות ודפוסי החשיבה - ה ACT דוגל בלקבל את הקיים ולעבוד עימו. זהו שיח מעט שונה. 

 

היום, בארה"ב ובאירופה, מתחיל להיות יותר לגיטימי לדבר על חרדה - גם בהקשר של שוק התעסוקה. לא לבוא לעבודה כי אני לא מרגיש טוב, כי יש לי התקף חרדה - זה דבר אמיתי, מוחשי וחשוב, וכחברה (society) וכחברה (company) - עלינו לתת מקום לשיח הזה. בארץ, שכולנו יוצאי צבא וחזקים (לכאורה) - ובטח באקוסיסטם היזמי - יש המון אגו, תדמית חזקה ותחושת בושה לדבר על זה. אבל זהו - שלא, ואין סיבה, ואנחנו כיזמים שבונים חברות - צריכים להתחיל להוביל את השינוי הזה - לא רק לבנות חברות שעושות טוב לעולם או ליוזרים או למשקיעים, אלא גם לעובדים שלנו, ולנו עצמנו. חרדה היא מחלה שלא רואים, צריך לדבר עליה וצריך לתת לה מקום.

התמכרויות

 

התמכרות הינה למעשה האינטנסיביות בה אנחנו נחשפים לגירוי.

חרדה היא "סף הכניסה" לעולם של קשיים רגשיים ומנטליים ואם אין שינוי בסביבה ו/או הטבה באופן ההתמודדות שלי - זה יכול להחמיר. יזמים ואנשים בכלל, יכולים להיכנס לשימוש בחומרים מעצבי תודעה (סמים ואלכוהול) שיכול להוביל להתמכרויות ואף להגיע למצבים פסיכוטיים. 

פעמים רבות, המקור לבעיות פסיכולוגיות רבות שלנו הוא הצורך בשליטה. אני מרגיש ש"אני חייב לשלוט, אחרת משהו רע יקרה". לעיתים אנחנו מאדירים את המחשבה הזו ועובדים בשבילה. ב CBT למשל מנסים לעבור ממצב של שליטה טוטאלית לקבלת שליטה חלקית - במה אני שולט ובמה אני לא שולט וחייב לפתח סבילות לחוסר הודאות הזה.

חשוב לציין, שיש מקרים רבים שבהם שימוש אינטנסיבי בחומרים ממכרים יכולים לדרדר את מצבו הנפשי של היזם ואף להביא אותו למצבים פסיכוטיים שדורשים התערבות יותר משמעותית ברמה הטיפולית. חשוב להניח זאת כאן - סמים הם לא הפתרון, והם יכולים להוות מדרון חלקלק לאירועים מורכבים הרבה יותר.