פרק 55 - עם יריב גנור פסיכולוג ומייעץ לסטארטאפים, וד”ר ירון סלע פסיכולוג ויזם חלק ב’

על הפרעות נפשיות בקרב יזמים - חלק ב'

 

האם אצל יזמים יש הפרעות פסיכולוגיות בשכיחות גבוהה יותר מאשר בקרב האוכלוסיה?

 

דיכאון

 

דיכאון הוגדר ע"י פרויד כ"מצב של אבל שלא נגמר". צריך לעבד את מה שאיבדנו. הדיכאון, הוא כשלא נראה אור בקצה המנהרה, אבד העניין, תחושה של חוסר תכלית, יאוש כללי, הפרט נורא עסוק בעצמו ונכנסים ללופ שלא יוצאים ממנו. 

ההבדל בין דכאון "קל" לדכאון כרוני ממושך - הוא ברמת הפגיעה בתפקוד. כמה מדובר "רק" על תקיעות או עצבות לעומת כמה מדובר על אובדן מוטיבציה בדברים שמילאו אותי בחיי. דכאון נוטה להתפשט.

כולנו חווים תקופות קשות ומצליחים לקום על הרגליים. מתי זה מדאיג וצריך לראות איש מקצוע? כשזה "עקשן". סדר גודל של שבוע שזה לא עובר מצדיק התערבות של איש מקצוע.

הדכאון, הוא אמצעי של הגוף לאותת לנו שצריך להוריד את הקצב, להאט, לעבד משהו. חלק מהאפיזודות הדכאוניות יעברו באופן ספונטני וחלק לא. כאמור, טיפול CBT או טיפול תרופתי יעילים להתמודדות עם דכאון.

דכאון יכול להופיע גם אחרי הצלחה כבירה או אקזיט. מחד - יש הרבה כסף בבנק ופרס לעמל הרב, ומנגד - מרגישים ריק. גם במכירה - ישנה תחושה שהבייבי "נגזל" ממני ואז מתלווה לזה תחושת חוסר ערך.

 

ישנו טשטוש גבולות בין הסטארטאפ לעצמי - כמו אם הקשורה לתינוק שצריכה ללמוד לשחרר ולהפנים את ההיפרדות - כי זה מה שיעזור לילד לצמוח. תחושת הערך והמשמעות נקשרות כ"כ בסטארטאפ, והיזם לא רואה עצמו בלעדיהם.

אובדנות

 

בדיכאון, לא תמיד רואים את הדרך החוצה ממנו, מה שיכול להוביל למחשבות אובדניות מתוך מחשבה שזה יהיה הפתרון והמוצא היחיד שאף אחד לא יסבול ממנו (שזה כמובן לא נכון).

וזה המקום להזכיר - בכל רגע שעולה מחשבה מבהילה כזו - זוהי נורת אזהרה ופעמון מצלצל שאסור לכם להתעלם ממנו. אם יש ספק - אין ספק, וצריך לפנות לפגישת ייעוץ עם מטפל.

אובדנות, מגיעה ברמות גבוהות של דכאון - כשאנחנו מרגישים שאנחנו לא יכולים להתמודד יותר עם המציאות, ולכן, חשוב לייצר אקלים ארגוני שרואה מצוקות, דכדוך, עצבות ובדידות - ושהאדם הוא לא כמו תמול שלשום. מחקרים מראים שכיש הקשבה בארגון, גוברת יכולת העובדים לשתף על כשלונות, וזה מוביל לשורת מדדים שעולים, ביניהם שביעות רצון ממקום העבודה ותחושת הרווחה (well-being).

 

כשהדכאון הוא חמור/ עקשן - קוראים גם לעזרת פסיכיאטר, אשר באמצעות תרופות עוזר לאזן את הנוירוטרנסמיטורים במוח (למשל, תרופות ממשפחת ה SSRI המשפיעות על פעילות הסרוטונין ואחרות). המטרה בטיפול תרופתי כזה הוא שימוש באופן יחסית קצר. 

בדר"כ אפיזודות דכאוניות  הן זמניות - אפילו עד ½ שנה. אצל חלק מהאנשים הדכאון הוא ארוך ואז גם הטיפול הנלווה יהיה ממושך. טיפול תרופתי בד"כ ילווה בטיפול שיחתי. 

וכן - יש סטיגמה כנגד טיפול תרופתי, שכן אנשים לא רוצים להיות מקוטלגים. רוב האנשים שצריכים טיפול תרופתי - יקבלו תרופות עדינות.

סיטואציות של כדורים במינון גבוה יותר, התערבות פסיכיאטרית ואף אשפוז, קיימות אך אינן רווחות מאד.

יריב אומר ש"צריך להסתכל על איזון נפשי כמו על סכרת - לקחת כדור כדי לדאוג לבריאות שלנו ולייצר חיים מאוזנים ויעילים, ולא צריך לחשוש מזה". וירון מוסיף ש"זה כמו פיגומים שיעזרו לנו להמשיך לתפקד. אם נזקקים לזה - אז נזקקים לזה. זה מחייב כמובן מעורבות רופא וזוהי מלאכת אומן למצוא את סוג הטיפול הנכון. יש גם tolerance לתרופות ומידי פעם צריך להחליף."

יזמים גם רואים את היתרון שבלקחת כדור - זה חוסך זמן ופועל מהר.

חשוב לזכור - דכאון זוהי חוויה שעבור הסביבה היא מאד קשה ומעוררת אנטגוניזם. לטפל בזה זה קשה ושואב עד שלעיתים מרגישים שהאויר בחדר נגמר כשראיית השחורות היא עצמתית כ"כ וישנו חוסר רצון לראות את העתיד.

ADHD/ ADD - Attention Deficit Disorder

 

מדובר על קושי בויסות, בשליטה בדחפים, הפרעות קשב קוגניטיביות ורגשיות.

יזמים סובלים מזה פי 6 ביחס לאוכלוסיה הרגילה!

יזמים, "חיים על סטרואידים", ולעיתים מרגיש שה ADHD מצא את היזם לפני שהיזם מצא את ה ADHD. זה חלק ממה שמקנה להם את יכולת הקצב המהיר ו"שבירת השיאים" של עצמם.

מצד שני - הדבר הזה יוצר קושי בשליטה בדחפים ובויסות שלנו את ההתנהגויות שלנו. זה יכול להוביל גם לתופעה של התמכרויות - שמטרתן לייצר סיכוך של הכאב הנפשי, וזו הסיבה שאנשים פונים ל"ריפוי עצמי" בתצורת קנאביס/ סמים/ חומרים פסיכואקטיביים.

ישנה קורלציה בין ADHD והתמכרות לחומרים. 

משום שה ADHD הוא כרוני - הוא נתפס כ"פחות" מפריע לתפקוד ביחס להתמודדויות הנפשיות האחרות שהזכרנו.

יש גם אנשים שמשתמשים בריטלין כדי להיות מפוקסים יותר - מבלי שיש לכך הצדקה רפואית, וכמובן שהדבר אינו מומלץ.

 

אז איך נראה ADHD אצל יזמים?

היכולת המחשבתית המהירה, הקצבים, תהליך החשיבה של היזם ותרשימי הזרימה שמתנהלים לו בראש באותה הנשימה, הקפיצות הקואנטיות שהוא יכול לייצר. בעוד שבקרב ילדים בימינו - פעמים רבות זה מאובחן במסגרות החינוך, הרי שכאנשים בוגרים, לא בהכרח אובחנו כילדים צעירים ופתאום אנחנו מרגישים זאת ביתר שאת כיזמים. אדם מבוגר יכול להרויח פעמיים מהטיפול - גם היותו של הטיפול ממוקד מאד, וגם היכולת להנות מהאנרגיה המיוחדת שנלוות ל ADHD מבלי לשקוע לכעסים.

מאניה דיפרסיה

 

מאניה דיפרסיה (ובשמה הלועזי Bipolar disorder), מוגדרת כשינוי קיצוני במצב הרוח בין המאניה לדיפרסיה. האדם חווה שינוי בין מצב רוח מאני המאופיין בהמון אנרגיה ועשייה, תחושת חוסר עייפות, תחושת גדלות, למצב שבו הוא נמצא בדכאון - שוכב במיטה, מנותק, לא זז. 

ישנם 3 סוגים של מאניה דיפרסיה המוגדרים בהתאם לעוצמת המאניה: 

Bipolar 1 - מאניה חזקה; 

Bipolar 2 - היפומאניה (מאניה בצורה פחות חזקה; האדם מצליח לתפקד וזה לא נראה חריג);  

הפרעה ציקלוטימית - הפרעה כרונית במצב הרוח, המאופיינת בתנודות בין דיכאון להיפומאניה פחות חריפות מאשר בהפרעות ביפולאריות 1 ו-2.  במחקרים נמצא שבין הגורמים למצב, גם שינויים הנוצרים בשעון הפנימי של האדם ושימוש בחומרים כימיים או תרופות הניטלות בחוסר התאמה.

טיפול תרופתי למאניה דיפרסיה - מטרתו הקטנת האמפליטודות (המעבר בין המצבים) והמגניטיוד (משך הזמן) של ההתפרצויות.

טיפול שיחתי למאניה דיפרסיה - עוזר לזהות טריגרים מקדימים, לשים לב מתי ולמה אני נכנס לזה ואיך אני יכול להגן על עצמי (ולא למשל להיכנס לפרץ קניות בלתי נשלט או נהיגה מסוכנת בכביש).

כשיזמים מתמודדים גם עם ADHD וגם עם היפו-מאניה - הם רואים זאת כיתרון יותר מחיסרון. "יש לי מנוע טילים מטורף שנולדתי עימו ושמאפשר לי להגיע לתוצאות שיא". והרעיון - הוא ללמוד איך למתן זאת ולגרום לזה לשרת אותנו בצורה מאוזנת. 

חשוב לדייק את ההבדל שבין המאניה-דיפרסיה המאובחנת כמחלה נפשית עפ"י ה DSM 5 כמפורט לעיל, ובין תופעה מצבית שאנחנו מכנים אותה כמאניה-דיפרסיה בשפה היומיומית, והמתארת את רכבת ההרים, ה "rollercoaster" שהיזמים חווים בכל יום ושלב במסעם היזמי, הנובע מקצב האירועים והשינויים, ההתרחשויות והתגובה שלהם למציאות המשתנה ללא הרף - וזוהי תגובה שמאד תואמת את המציאות המורכבת שבה חיים יזמים.

 

מה קורה כשמנכ"ל החברה סובל מדיכאון או מאניה דיפרסיה?

 

יזמים, הם חלק ממספר מערכות ומעגלי חיים (משפחה, חברה, צוות). לעיתים הזיהוי מגיע דוקא מהסביבה והפניית תשומת הלב לבעיה עצמה. הסביבה התומכת היא פרמטר קריטי להתמודדות. 

חלק מבניית החוסן היזמי והארגוני, זה לבנות סביבה שמאפשרת "גילוי מוקדם" של משברים נפשיים והתמודדות עמם, וזה קורה ע"י הקשבה אמיתית לאנשים.

כשהמנכ"ל מתמודד עם דכאון או התקף מאני-דפרסיבי - בשלב הראשון, חשוב לאבחן עד כמה המשבר חמור ומתפרץ, או שאולי הדבר היה נוכח לאורך כל הדרך והחיים, וכעת מעט העלה במינון.  לעיתים, עם ליווי אינטנסיבי למשך תקופת זמן ממוקדת - אפשר לעזור ליזם לעבור את המשבר, ואז אם כולם מסונכרנים על הערך שלו עבור החברה, מצליחים להתגבר על המשבר. זה דורש מאמצים משותפים של היזמים, אנשי המקצוע, המשקיעים, המשפחה - מערכת תמיכה משמעותית.

כשהדכאון/ התקפי החרדה/ המצב הדפרסיבי של המאניה-דפרסיה לא חולפים למשך פרק זמן ממושך, הדבר הכי אנושי זה לעזור לתווך זאת ליזם עצמו. כמובן שהדבר יכלול גם תהליך אבל ואובדן על העזיבה, וחשוב לעשות זאת בצורה ההומנית ביותר. חילופי מנכ"לים/ עזיבת יזמים בהחלט מתרחשת על רקע התמודדויות נפשיות, כמו במקרה Uber ו WeWork, במצבים בהם המשקיעים ירצו לשמור על טובת החברה. ישנם גם מקרים בהם היזם "ישרוף" עימו את הכל במקרה של עזיבה.

PTSD

 

זוהי תגובה טראומתית לאירועי עבר. החוויה היא שלא ניתן לגמרי לחזור לשגרה בגלל דאגות, מחשבות וזכרונות שצפים ועולים מהאירוע הקשה ולא פעם קושי לתפקד באופן רגיל ביומיום. 

כשסיטואציה של עזיבת סטארטאפ (בין אם בגלל מצב כלכלי, פיטורים או אפילו אקזיט שבו מוצא היזם מהחברה) לא נעשית באופן מכיל ואמפטי - העזיבה יכולה להיות חוויה מורכבת הנצרבת כטראומטית, וללוות את היזמים גם בהמשך חייהם העסקיים והאישיים, כך שהם לא יכולים להפסיק לחשוב על זה ולהיות מנוהלים ומופעלים מהמקום הזה. טראומה יכולה גם לקרות בעקבות יחס משפיל או אלים - אפילו מילולית - מצד גורם שנתפס כמאיים כמו משקיע או חבר בורד או בוס ישיר. כמובן שהיא גם יכולה להתעורר בעקבות תקיפה פיסית, או כל אירוע הנחווה אישית כמאיים באופן קיצוני.
אם נחשפים ליזם המטופל בשלב מוקדם - אפשר לעזור לו להתמודד ולחזור לשליטה. הסכנה בפוסט טראומה, זה שהיא נתפסת כחוויה של חוסר אונים וגם עלולה להחמיר ולהתפתח לתופעות יותר מורכבות ולחרדות עיקשות.
בנוסף, בעיקר בסטארטאפים, אפשר לדבר על זה שהארגון חווה טראומה בעצמו, דבר שישפיע על היעילות, היצירתיות, החשדנות והחופש ליטול סיכונים מקצועיים. לרב זה ינבע ישירות מהתחושה האישית של היזם עצמו בעקבות האירוע שקרה - גיוס שכשל, ביקורת על דחייה של שחרור גרסה, פיטורים מאסיביים וכו'. 

 ASD - Autistic Spectrum Disorder

 

בעולמות הפיתוח והתחומים הטכנולוגיים - יש שכיחות גבוהה יותר ליזמים ועובדים הנמצאים על הרצף - ומתמודדים עם אספרגר ו/או אוטיזם. 

הם פחות מעורבים רגשית בדברים ובמהלכים הניהוליים, ויותר חזקים בהיבטים הטכניים והטכנולוגיים, ולא תמיד מבינים טוב הומור/ ציניות ולעיתים גם לא יודעים להגיב טוב לקידומים או נמנעים מלבקש או להיעתר לכאלו. הם עובדים מצויינים, אבל לעיתים יחששו מתפקידי הובלה וניהול.

 

לסיכום - we all have mental health ואני מאמינה שצריך לטפל בה ולחזק אותה גם כש"הכל בסדר".

דברו על זה, תהיו אתם ותהיו רגישים למי שסביבכם. בקשו יד, הושיטו יד והפנו/פנו לקבלת עזרה אם צריך.