The Human Founder

פרק 27 - עם יוסי מערבי, דיקן ביה”ס ליזמות במרכז הבינתחומי הרצליה, חוקר וסופר

ד"ר יוסי מערבי הוא דיקן בית ספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן, ומכיר מקרוב הן את הצד היזמי והן את הצד העסקי של עולם היזמות.

 

מיהו יזם?

ניסינו לדייק את ההגדרה של מיהו יזם. המחקר מדבר על 4 סוגים של יזמים שיושבים על 2 צירים (יוסי בחר לדבר בנקבה (ואני שמחתי) - כדי לעזור לקדם אג'נדה שתביא אותנו לפחות ל50% יזמיות):

• יזמת פנים ארגונית
• יזמת שמקימה ארגון חדש
• הקמת מיזם/ מוצר/ שירות חדש שאינו קיים
• לעשות אחרת משהו שכבר קיים באופן שנותן מענה שונה לבעיה

בכל אחת מהאופציות לעיל מדובר על יצירת ערך חדש ללקוחות/ לקהילה/ לעצמם.

 

במחקר ישנה כתיבה רבה אודות תכונות היזם. ישנה אסכולה המדברת על האישיות היזמית, וכיון שסטודנטים יזמים מתחילים בדר"כ לפעול באמצע שנות ה20 וצפונה - קשה לשנות את הגרעין הפנימי, ולכן המשימה היא לנסות לזהות האם באותו גרעין אישיותי פנימי של הסטודנטים, קיימים קווים יזמיים.

 

הנה כמה מהתכונות היזמיות שמכוננות יזמים וקיימות באותו הגרעין היזמי:

1. היכולת להתמודד עם קשיים ולא להישבר - endurance, tenacity, grit. 
2. פרואקטיביות - היכולת לעשות, לפעול, לקדם דברים.
3. יצירתיות וחדשנות - לא היצירתיות של הגיית הרעיון עצמו (שישתנה עוד פעמים רבות לאורך הדרך) אלא יצירתיות בפתרון בעיות, יצירתיות ביומיום ובניהול חיי המיזם, איך לפתור מחסור בדרכים יצירתיות (מחסור במשאבים, בזמן, בכח אדם).
4. Self Efficacy - חוללות עצמית/ תחושת מסוגלות בדומיין ספציפי. איך לדעת לזקק את האזורים שאנחנו טובים בהם (חוזקות) ולהתמקד בהם כמקדמי עשייה. יזם צריך להכיר את עצמו ואת המקומות שהוא פורח בהם. תחושת מסוגלות עצמית בדומיינים ספציפיים - בונה גם את הביטחון העצמי הרחב שלנו.
5. יכולת להתמודד עם חוסר ודאות וסיכון - ליזמים יש מיינדסט שמייצר בעצמם עשייה bottom up - הם לא אוהבים שאומרים להם מה לעשות top down. יזמים צריכים לדעת להתמודד עם 'משימות פתוחות', דברים שאינם מוגדרים כהלכה. יזמים מתמודדים טוב יותר בסביבה שהיא חסרת ודאות. החינוך ליזמות בין השאר פורח, כי המציאות משתנה כל הזמן, וכולם - קטנים כגדולים - צריכים לאמץ את היכולת לחשוב ולהתנהל בתוך סביבה משתנה. הדגש הוא על יכולת הכלת השינוי. 
6. ביזמים יש Restlessness - חוסר מנוחה אינהרנטי, שהגלגלים כל הזמן עובדים במוח, הרעיונות מתדפקים וההזדמנויות נראות. נאמר על יזמים שהם תמיד לא שבעי רצון - כי הם רוצים לשפר עוד ועוד. וגם את זה - צריך להרגיע ולאזן. מה שעוזר בין היתר לאזן את חוסר המנוחה - בסעיף הבא.
7. אופטימיות - תמיד ישנן בעיות - אבל לכל בעיה יש פתרון - ואני כיזם אמצא את הפתרון. יזמים חייבים לשמור כל הזמן על האופטימיות שלהם - כדי להמשיך ולצלוח את כל האתגרים עמם הם מתמודדים על בסיס יומיומי.

 

שיפוט וקבלת החלטות

קצת רקע על יזמים ואופן השיפוט שלנו את הסביבה:

לעיתים, סבירות השיפוט שלנו מעוותת. אנחנו רואים את מארק צוקרברג, וחושבים שהוא מייצג את הכלל, על אף שהוא כלל אינו מייצג את הכלל, אבל בגלל ההאדרה שלו - בין היתר באמצעות התקשורת - המשקל שלו בשיפוט שלנו גדל.

 

הרבה יזמים אינם מגיעים מעושר קיצוני - אבל כן מגיעים מבתים מבוססים. יזמים רבים גם מגיעים כדור II, III של יזמים - הם נחשפים לכך בבית, ושוקלים זאת כמסלול קריירה. למעשה, מחקרים מראים שרוב היזמים המצליחים הם בני 40+, כאלו שראו את העולם העסקי והארגוני ויודעים להקים חברות, לצד זה שהם רואים בעיות אמיתיות ורוצים לפתור אותן. מחקרים גם מראים שיש פרופורציה גבוהה של יזמים בקרב מהגרים, שכן הם בעלי מנוע הישרדותי שמכיל בתוכו רכיב של לקיחת סיכון והקמת דברים מאפס.

 

כמה עצות לדרך על מו"מ

יש אסטרטגיות רבות לניהול מו"מ - המסר המרכזי הוא שניתן ללמוד על זה, לשפר את המיומנות הזו, ולא לבוא מתוך גישה של "מה שיהיה יהיה".

• למו"מ צריך להתכונן טוב ולעשות עבודה מקדימה יסודית. בין היתר - צריך לנתח את הצד השני, להבין לעומק את העמדה שלנו, לזהות גורמים מתערבים פוטנציאליים שמשפיעים על ניהול המו"מ (עו"ד/ מתווכחים).

• מו"מ אינטגרטיבי (win-win negotiation) - בניגוד לתפיסה הנאיבית שישנו negotiation pie אשר אותו מחלקים - צריך לשאול - האם ניתן להגדיל את העוגה ולא לחלק אותה. ברוב המו"מ אפשר להגיע לזה. זה דורש להיכנס לראש של הצד השני ולהבין איך הוא רואה את הדבר, מה נכון עבורו, מה הsetting והאם אפשר לייצר ערך שכזה עבור שני הצדדים. 

למשל - במו"מ על אופציות ו vesting - אם המנכ"ל רוצה לייצר מנגנון יציבות של העובד ולהאריך את תקופת הוסטינג, אבל העובד רוצה תגמול מהיר - אז אפשר להאריך את הvesting אבל לייצר מנגנון secondary, כזה שיאפשר לעובד למשוך אחרי X שנים סכום מסויים של הכסף כנגד אופציות/מניות. 

המטרה במו"מ בריא היא להבין את הכאב של הצד השני, אך לצד זאת להאמין בעצמנו ולייצר רגל בדלת. דוגמא נוספת - אם יזם רוצה לגייס ממשקיע, והמשקיע אגרסיבי יחסית, אז אפשר להסכים על טווח אחוזים כנגד ההשקעה - ושהם יקבעו בעתיד אל מול ביצועים והעמידה במיילסטונים. ככל שהיזם פועל חזק יותר ועומד במיילסטונים - האחוזים שיקבל המשקיע יהיו קטנים יותר בטווח, ככל שהיזם "התעכב"  - האחוזים שיקבל המשקיע יהיו גדולים יותר. כך מפחיתים את הסיכון בצד השני.

• הקשבה, היא המפתח להצלחה בעסקים בכלל, ובמו"מ בפרט. אם פועלים עפ"י הקשבה לאינטרסים של כל צד, ולא מתוך רצון לעמידה ביעדים - אזי מצליחים לעבור ממצב של מו"מ חלוקתי (distributive) שבו העוגה מתחלקת ל2 הצדדים, למו"מ אינטגרטיבי - שבו העוגה גדלה ואז כולם נהנים ממנה.
• המשפט "עסקה טובה, היא כזו ששני הצדדים לא מרוצים ממנה באותה המידה" - הוא משפט בעייתי שמשקף עסקה שנסגרה לא לשביעות רצון הצדדים ושתוצאותיה לא טובות דיין. 
• מו"מ טוב צריך להיות מלווה בתחושה של הוגנות, רצון להמשיך את האינטראקציה לאחר מכן, לבנות מערכת יחסים לטווח הרחוק - עם המשקיעים, העובדים והקו-פאונדרים. זה מה שבונה את המוניטין שלנו - ומוניטין שווה הרבה כסף בעסקים ובחברות. רצוי להיות בצד הנכון של המשוואה, שכן המשחק העסקי הוא משחק לטווח רחוק.
• הפקטור הכי חשוב במו"מ הוא אלטרנטיבות. 80% מהצלחת המו"מ אלו הן האלטרנטיבות שקיימות בפניך - וזה מה שמגדיר את כח המיקוח שלך. למשל, waze, בעסקה עם גוגל, יכולה היתה שלא להימכר ולהגיע חזקה מאד להנפקה, או ללכת לשחקנים אחרים שרצו לקנות אותה גם כן. כשמגיעים חזקים למו"מ - קל יותר למנף את העמדה שלך. יזמים, מרגישים שהם בעמדת חוסר מול משקיעים, מה שלעיתים גורם להם לנפח מספרים ותחזיות, וזה מתנגש בעיקרון ההוגנות והמוניטין. צריך גם לזכור, שמשקיעים הם אנשים מנוסים, וכדאי לא לשרוף את עצמך עם דברים שאינם מגובים. עדיף להגיד את האמת מתוך הסתכלות קדימה.

 

האקדמיה - לאן?

העולם משתנה וגם האופן בו אנחנו מתנהלים בתוכו.

יוסי סובר שתפקיד האקדמיה אינו רק להעניק ידע או מקצוע, אלא מקום לצמוח בו כבן אדם ואח"כ כאיש קריירה. האקדמיה מחדדת את יכולת הניתוח והביקורתיות שבנו ומאפשרת לסטודנטים חוויה מעצבת בשנים משמעותיות. ללא ספק, האוניברסיטה צריכה לעשות טרנספורמציה ולשלב יותר תעשייה בלימודים - כך שסטודנטים יצאו מוכנים יותר לעולם.

 

אחד הכישורים החשובים ביותר לעתיד הוא יכולת הלמידה שלנו (Learnability) - וזהו תהליך שצריך לעבור ולחזק את היכולת ללמוד איך ללמוד. בעולם משתנה בקצב כה גבוה - אין זה מספיק ללמוד את הדברים עצמם, אלא לפתח את היכולת ללמד את עצמנו את מה שיזמנו השנים הבאות. 

Episode 26 - with Omer Keilaf, Co-founder and CEO Innoviz

From Unit 81 to SPAC, With a Strong Purpose of Saving Life

 

Omer’s family was involved in a major car accident when he was a young boy. His mother, who was a ballet dancer and owned a studio, didn't get back to her barre, and his sister was seriously injured. It took them many years to overcome this experience.

Years later - Omer drove the motorcycle, and when finishing with this - he told himself that he was lucky enough to avoid the statistics of 1.3 million people dying in the roads every year and that 80% of the car accidents are caused by human mistakes.

With this significant  purpose - he goes to sleep and wakes up to another day, bringing safety to mobility - trying to decrease the number of car accidents and save lives.

 

Omer shares how when establishing Innoviz, they faced a big challenge dealing with a technological gap they weren't aware of; They understood that the problem they thought they needed to solve initially was not at all the right one. 5.5 years later, in April 2021 - Innoviz went public through a SPAC merger in Wall Street, with a valuation of $1.4 billion.

 

Omer shares his path in Unit 81 of the IDF, and how his character was built along the 7 years he spent there. He took from there many lessons and attributes - commitment and creativity were few of them. In the beginning ,when he first thought about Innoviz - he had 26 ideas. Innoviz was only #18 on the list. He has decided to solve a problem that wasn't solvable, but if someone can do it - it’s his team.

 

In Unit 81 he spent 2 periods - the 1st one taught him how to be an amazing integrator - to challenge the experts under unbelievable pressure and tight deadlines, so that the only thing that pushes you forward is the strong passion that you derive from what you do, knowing how important it is.  Their slogan was: Capability, Passion, Commitment - making the impossible-possible. The 2nd period - he was leading tech projects, the decision maker. What he learned from there - is the power of communication and transparency - a culture he brings into Innoviz, creating trust and making everyone approachable.

 

Omer shared the way he sees a 1st time experience - when your eyes are fresh, you feel confident, ask questions, make your voice heards and not necessarily take things as they are - that’s where you have an impact and can lead to a healthy change.

 

As team leaders - you have to educate and explain things - that’s where you learn as well. Omer earns his points when he is able to share something new he has learned. His job as a CEO is to learn new things>>see the blind spots>>solve problems and>>connect the dots. Not to spend time in meetings.

 

Omer, 2*Orens, and the whole Innoviz Team are on a very important mission, committed to save life. You can feel it from Omer’s vibes when he speaks about what they do and the problem they are solving. Omer shows honest, mindful, empowering and humble leadership, wrapped in a very calm and balanced personality.

Episode 25 - with Meirav Oren (Fainaru), CEO & Co-founder Versatile

Meirav is the CEO & alongside 3 others, she is a co-founder of  Versatile, a leading ConstructionTech company. She just shared with me the amazing news of closing their B round of $80M within 2 weeks and no deck, led by Insight Partners and Tiger Global.

 

Meirav shares how she grew up with a General Contractor father, who made her love construction, and a mother that didn't support her leaving the comfort zone at Intel. She talks a lot about being unemployed, and her brother, a real estate developer who lost a worker on his site. She remembers that evening clearly, including thinking to herself that there’s a  gap in data within construction sites - it has to be closed and allow managers to make better decisions. That’s when Versatile was born. Meirav shares a lot of gratitude to those who accompanied her in the beginning - Tidhar group, Autodesk etc.

 

Embracing a Growth Mindset

Meirav sees Versatile’s job in changing the sequence of events, and controlling the processes within the construction site. When I asked her about being a woman entrepreneur - she said that if you know what you’re doing- gender is not an issue. From her point of view, you have to focus on your  track, set goals, exceed them, and hit your targets.

 

Meirav shares that when COVID hit, they had no idea what would happen. She believes in complete transparency with the team, sticking to the facts and doing everything she could within her power. That way, she kept her internal focus while showing her vulnerability, which helped her team feel more secure and committed. 

 

Failure is Only When we Fail to Learn

A superpower in days of uncertainty and always is to be aware of how you respond, communicate, and respond to failures. She believes in Nelson Mandella’s saying that “you either learn or win.” Meirav likes to see failures, as well-paid tuition. Her 1st ever project in Versatile was a complete failure - but it brought her the next investor. This failure made them understand exactly what they needed to improve - and the investor loved it.

A Table of 4 Legs

Meirav describes herself and her 3 co-founders like a 4 legged table - they too have a stable, synergistic, and harmonic relationship.

Each co-founder has a strict domain which he leads and manages, and the CEO makes the final decision. Meirav describes her transition from being a Founder to acting as a CEO  -as the company grows, you have to bring really good people, and that means - you also need to listen to them. She believes in growing your staff - hear all the voices around the table, but eventually - as CEO, DECIDE. Then, the others can ‘disagree & commit’. 

 

Meirav loves to checkmark ‘V’ - changing ‘impossible’ to ‘done’. That’s how she raised a series A of $28.5M within 8 weeks, and 6 months after - a Series B of $80M within 3 week, which all happened during COVID-19.  A strong proof of her attitude & spirit is that her investors have already invested in Versatile for the 4th time, which conveys trust and confidence in the vision and team.

 

Meirav conveyed a strong message that “there is no better place to invest now than in a company in this area, aiming to disrupt the construction industry.”

Episode 24 - with Eze Vidra & Kevin Baxpehler, Managing Partners of Remagine Ventures

Eze & Kevin have known each other from their days in the Zell program at the IDC, through working at  Wall Street, Google, a few more ventures & startups, and are now General Partners of an early-stage VC focusing on entertainment & consumers. Eze & Kevin are great friends and even better partners.

 

Kevin shares his entrepreneurial journey, including the day he had to let go of 30 employees, and chose to do the same for himself - since the company grew too fast and R&D couldn't keep up with sales. That difficult day threw him back to 2008, when the big crisis hit Wall St. and from big dreams and fancy cocktails - he found his work as an investment banker was no longer meaningful enough and shortly after he was fired.

 

Eze always loved computers - even back in Argentina, where he was born and raised until the age of 8 years old. After moving to Israel - it was always important to him to help put Israel on the global map through tech and create global bridges, so he founded VC cafe back in 2005. This venture is ongoing, and recently Eze added the ‘Firgun’ thread - as part of his abundance point of view.

 

Kevin says his biggest strengths are optimism & inner drive, something that was also nurtured from his years as a tennis player. Eze describes Kevin as a self-starter, so their dynamic is that Kevin draws the first draft & concepts, and Eze does the fine-tuning & finalizes the details. That’s how they gain a complete and comprehensive understanding based on trust and respect.

 

Eze says that his strongest strength is his curiosity, that he is wired to see the matrix and connect the dots. Kevin says that Eze is amazing in the way he gives feedback & criticism, and that he has this inner ML algorithm that learns and develops all the time.

 

Kevin shares that every 3-4 years, he feels like he’s too much in his comfort zone - so he has to disrupt himself and learn something new or go through some kind of personal development. 

He recently graduated from the Hoffman-Kofman Conscious Leadership Program, where he gained a lot of experience and trained his listening & conflict resolution skills. Additionally, Kevin recently began  studying mindfulness and has since implemented various techniques into his day-to-day life.

A few of the mindfulness techniques include:

• Conscious breathing techniques - focusing on the inhale & exhale
• Body scan - focusing on various parts of the body and directing the breathing into those areas
• Focusing on the Here & Now, more being over doing in an unproductive way

 

Eze spoke about giving back to society & shared his experiences with Tech-Bikers, which is  a non-profit organization he established promoting long distance cycling challenges. The organization supports the establishment of new schools, libraries & scholarships in Nepal, Vietnam, Bangladesh and more. 

 

Eze & Kevin discussed the high cost and trade-offs of the entrepreneurial journey and how perspective is crucial to success. They also shared advice about the importance of cash flow and high margins and how as an entrepreneur, you should always have a plan B.

Episode 23 - with Gigi Levy-Weiss, General Partner at NFX

Gigi is one of the most appreciated, sharp and talented investors in the Israeli startup scene, but also abroad. He is a GP at NFX together with James Currier, Pete Flint, Omri Drori & Morgan Beller.

After being a pilot in the Israeli Air Force, Gigi founded several startups, such as Playtika (acquired for $4.4 billion), Ridge, Beach Bums and more. He used to be CEO of 888 Holdings, one of the world’s frontrunners in the gaming industry. Gigi invested in startups such as Komodor, Mammoth Biosciences, Kenshoo, MyHeritage and countless others. He also serves as an advisor on the board of several organizations, such as MEET - Middle East Entrepreneurs of Tomorrow. 

 

Gigi candidly  shared with me his personal journey.

 

The CEO Persona

We spoke about the complexity embedded in the CEO role - the costume you wear, and how that sometimes gets confused with the real you. We shared how as a young CEO - he was managed by his ego, with no compassion and forgiveness, and how important it is for a CEO to learn to put his ego aside and really listen to others. Being forgiving to himself and to others  is something that he takes with him into the investor position.

 

In Silicon Valley - both the founders and investors use a language which nurtures a complex threshold of expectations -  they are all “killing it”. They should not show weakness, which brings a lot of misery, and literally “killing it.” Now - it doesn't mean that you should share your weakness with everyone - but you should do it with your inner circle and close peers.  

 

The Investor Persona

Gigi sees his role as the sounding board of the entrepreneurs he invests in. Once they share their truth - it’s a ‘Protected Zone,’ and they can rest assured that it stays there. Gigi and the other NFX GPs don’t insist on being on the board, but they insist on being the last conversation prior to the board.

Sometimes, it’s also ‘tough love’ - as this is what they need to hear at that moment.

 

Gigi believes that as investors - they should be grateful to have been chosen by the founders to join their journey. The founders are generally brilliant, hungry, energetic and sacrificing a lot in this path. It’s not ‘our’ company - it’s theirs. For him, the lowest of lows - is to find out he picked the wrong entrepreneur. 

 

Founders’ Psychological Traits 

Gigi has seen more than 10,000 entrepreneurs over the years. In different verticals - different traits are needed. But, there are psychological aspects that are true for entrepreneurs in general.  

1. Founders are a mix of inherent contradictions
2. Optimism - they never believe they’ll fail
3. They must have an elastic and agile mind, so they can reconvene new directions when needed
4. Be open and transparent
5. Crystalize a clear vision & WHY
6. Be data-driven decision-makers
7. Entrepreneurs can be either arrogant & loud or insecure & quiet; the range is surprising. However, both types can be great entrepreneurs.
8. Decision Makers - “Move Fast and Break Things”
   1. Speed is one of the main character traits founders should have, whilst being willing to accept failure. If you make a mistake>>you fix>>iterate>>move. 
   2. Speed needs to be balanced with the quality of decisions - especially when it comes to recruiting talents. 

Gigi shares his personal growth from being the smartest guy in the room, telling others what to do, to being the mentor that thinks together with them. He likes providing them with tools to make decisions and letting them make their own. That has a lot to do with the concept of parenting and how we educate & mentor our children and founders.

 

Gigi sees the cherry on top of his role as an investor in helping the entrepreneurs balance their psychological traits, is learning how to wear the various costumes when needed. More importantly, it is knowing when to leave them aside. 

 

For Gigi, what helped him more than all in his personal growth journey - was learning from failures. Failure, the way he sees it, is a call to reach a higher level of consciousness. A “wake up call,” an opportunity to better ourselves. 

פרק 22 - עם מורן זר קצנשטיין, מנכ”לית ומייסדת YYY

מורן היתה 'אשת קורפורייט' שעברה מארגון אחד גדול לשני. כשהגיעה לזה שהיה הנוצץ ביותר מבחינתה - Google - פתאום סגרו לה את השאלטר. היא נורא רצתה להישאר - כנראה שלא מהסיבות הנכונות - אבל זה לא הסתייע. בפעם הראשונה היא לא קיבלה משהו שהיא רוצה והיתה צריכה להתמודד עם 'לא'. היא החליטה שהיא מוכנה להשיל מעליה את 'חליפת הכח' של הארגונים עם השמות המפוצצים, וללכת להקים את הבייבי שלה.

 

'תסמונת המתחזה' נכחה שם טוב, וזמן רב היא הרגישה שזוהי איזושהי 'הונאת פונזי' - כי חוץ משם - אין לה מושג עדיין מה יהיה שם באמת.הלקוח הראשון הגיע דרך חברה טובה. אח"כ כבר נסללה הדרך. היא משתפת בכמה דברים עימם התמודדה בדרך הקשורים למיינדסט, אותו היתה צריכה לשנות:

1. הגמישות המחשבתית שנדרשה ממנה - איפה שהיא התחילה, זה ממש לא איפה שהיא כעת.
2. להוריד את 'חליפת הכח' שעוזרת לה להיתלות בשמות גדולים, ולהיות מוכנה להציג את עצמה כ'מורן', בלי 'מ[Google]….'/
3. לשנות את התפיסה שלה לפיה עצמאים/ יזמים בעלי עסקים, הם 'קוויטרים' שלא הצליחו בעולם האמיתי וויתרו על קריירה משגשגת, לעבר תפיסה של אומץ, בחירה, דיוק, הגשמה עצמית ועשייה שהיא לא פחות קשה ועוד יותר לא יציבה.
4. הומור ככלי שסייע לה לא לקחת את עצמה ברצינות מידי - אבל שזה לא מתאים לכולם.
5. להבין מתי השלב הנכון להכנסת צוות, וכמה היא צריכה סביבה אנשים שיעזרו לה להיות מורן הרבה יותר טובה ומדוייקת.
6. לדייק את לקוחותיה - ולנוע ממקום של לקחת כל עבודה, ללתמחר באופן מדוייק יותר ולהביא לקוחות שבאים מיוזמתם ומבינים את הערך ושמחים לשלם על כך.
7. האם אנחנו מודדים ומגדירים את עצמנו ב'מטבע הכסף' או ב'מטבע האושר' והאם דיוק מטבע האושר יכול להוביל גם לעלייה במטבע הכסף, וכמה הכל סובב סביב שאלת הערך העצמי

מורן בחרה ללבוש גם את 'חליפת האימפקט' והקימה את "בונות אלטרנטיבה" - ארגון שמטרתו לתת גב לנשים בכירות שחוות בריונות מתוחכמת ולעזור לנשים נפגעות תקיפה מינית. 

פרק 21 - עם עילית רז, מנכ”לית ומייסדת Joonko

עילית וJoonko עברו 3 פיבוטים ו2 פרידות משותפים, עד שהתייצבו על הסטאטוס הנוכחי שלהם - עם גיוס של $11M, קרוב ל30 עובדים, 100 לקוחות ומייסדת יחידה.

 

עילית משתפת בנימי הפרידה מהשותף הראשון, הCTO  - שהודיע על עזיבתו באותו היום שהתקבל הטרם-שיט ע"ס $1M, ומאוחר יותר מהשותף השני, איך הפכה משלישייה למייסדת יחידה וחולקת שיעורים חשובים שלמדה בדרכה המפותלת. הנה כמה מהם:

1. להקים סטארטאפ זה כמו חתונה. צריך להכיר גם את המשפחה ובני הזוג של השותפים, כדי להרגיש את השטח ולהבין למה נכנסים.
2. להיכנס לסטאטראפ עם חבר טוב וותיק יכול להיות מתכון מוצלח, אבל, צריך לשים לב שזה לא משפיע על קבלת ההחלטות אם מגלים שזה לא מתאים.
3. אצלם, הסימנים לאי ההתאמה הופיעו כבר לאחר חודש וחצי. הפחד שיתק את עילית מלהקשיב להם, וקולות של "מה יהיה אם הוא יעזוב?", "איך חברה ממשיכה בלי הCTO שלה?", הפחד להודות בטעות, הפחד לאבד חבר - כל אלו הניאו אותה מלתת מקום למה שהיא ראתה שמתחיל להתרחש ולהקשיב לזה.
4. נוטים לבלבל שותפות עם ניהול יומיומי; לא כל פאונדר מתאים להיות מנהל, וזה לא צריך להיות default, שפאונדר יהיה שותף פעיל בקבלת ההחלטות. לפעמים הוא פשוט מקצוען בתחומו וכזה עליו להישאר.
5. עילית לא תיקשרה את התחושות שלה החוצה, היא היתה נבוכה לספר מה קורה - מה שגם אילץ אותה להתמודד עם הכל לבד, וגם לא יצר קרקע פוריה לשיפור המצב. חייבים לדבר גם על מה שלא עובד, ומוטב להתחיל לעשות כן מוקדם ככל הניתן.
6. בהמשך לנושא התקשורת - כששואלים יזמים מה שלומם - הם בדר"כ עונים 'מדהים'. אבל זה לא נכון. גם כשיש גיוס, גם כשיש לקוחות - הדרך היא קשה ומורכבת. עילית מתארת איך כל 31 לחודש היא לא ישנה בלילה - בגלל כובד האחריות והידיעה שהכל על הכתפיים שלה. זו לא בושה להגיד שקשה ולבקש עזרה.
7. כולם ברי החלפה. כשמבינים זאת - הסטרס קצת פוחת ומרגישים מעט פחות משותקים.
8. המתכון של ⅓ לגל שותף בתחילת הדרך לא בהכרח נכון. לא כולם בהכרח שורדים את הדרך ו/או תורמים באותה המידה. כדי לא להתיקע אח"כ עם cap table בעייתי ו dead equity - צריך לייצר מנגנוני vesting ו cliff משמעותיים - גם לקו-פאונדרים. הנתח של כל אחד הוא חתיכה יקרה בעוגה, שיכולה להיות שווה אחכ הרבה כסף. אם הצוות טוב וישאר ביחד גם לטווח הרחוק - אין בעיה לעשות vesting  גם ל6 שנים + שנתיים cliff. 
9. למצוא מתחילת הדרך אנשים אובייקטיבים, מנוסים וישרים - שיעזרו לנו לראות את הדברים בפרספקטיבה הנכונה, ופחות לפעול ממקומות של פחד.
10. זה בסדר לעשות פיבוט - צריך להרגיש שהמוצר מדוייק ליזמים ולשוק. לא לפחד מלשנות.
11. כל הסכם עזיבה ופרידה חייב להיות מנוסח בכתב, חתום ומדוייק על התנאים שלו. עילית סמכה על הסיכום שהיה בע"פ, וברגע האמת, בבואה להכניס השקעה חדשה - זה התפוצץ לה בפרצוף. ואז נכנסו לתמונה עו"ד והכל היה פחות נעים. כשהיחסים תקינים - צריך לחתום על הסכמות כשהכל טוב והתחושות בריאות, קצת כמו שכדאי לגשת לרופא כשבריאים, ולא כשחולים. לצד זה, אם עולים על שרטון וצריך להיפרד - נכון להשתדל להסכים על הדברים בנקודות החלשות, בסמוך לאירוע, כי אם לא נועלים דברים - אח"כ יש התפתחויות, האגו חוזר לתמונה, התיאבון גדל והמו"מ יכול להפוך גרידי.
12. כיזמים, צריך לדעת לעשות cut ולנתק בסופ"ש/ בחופשות. חייבים להכניס ברייקים כדי לא להגיע לburnout. 
13. חברות צריכות להתחיל לדבר על Diversity & Belonging ולא Inclusion, כי אנשים רוצים להרגיש שייכים, ובכלל - חברות בארץ צריכות להתחיל להוביל התנהגות ארגונית כזו בליבה של העשייה, ולא כמשהו שהוא nice to have. 

פרק 20 - עם שאול אולמרט, מייסד ומנכ”ל Piggy, Playbuzz , וסופר

שאול הוא יזם ומנכ״ל של חברות סטארטאפ ובשיחתנו תאר בצורה כנה וחשופה את המאניה-דיפרסיה המטאפורית שליוותה אותו בעשור האחרון, בהיותו עסוק בשאלת 'מהי הצלחה?' ואיך הוא מודד אותה.

 

את פלייבאז הוא הקים בגיל 36.

יזמים רבים יוצאים לדרך היזמית בהתרגשות ומתוך מקום של לשנות את העולם. אצל שאול זה התחיל מספק דכדוך-ספק דכאון. הוא היה במירוץ מטורף אחרי תחושת ההצלחה - איך להיות מפורסם? להתעשר? להיות על שער הWall St. Journal?

ואז הגיע לו הרעיון שלימים יהיה Playbuzz. פתאום, הוא רצה להצליח מתוך אמונה ברעיון ולא מתוך קידוש עצם ההצלחה עצמה. אבל זה היה חזק ממנו.

 

10 שנים בPlaybuzz היו רכבת הרים מטורפת. ברכבת הרים יש הרבה עליות ומורדות - אבל יש שם בעיקר חוסר שליטה. וכשיש חוסר שליטה לא מוכלת - מתעוררת גם חרדה. אחת הבעיות המרכזיות - היא כשהיזמים מתבלבלים בין הסטארטאפ לבין עצמם. הם מרגישים כאילו אחד הם. ואז, ישנו בלבול בין הערך העצמי של עצמנו לבין התוצאה  של הפעולות שלנו. זה משית לחץ מאד גדול שיושב טוב טוב על הכתפיים, וזה הרסני להחזיק את זה באופן הזה לאורך זמן. סימון ביילס, מתעמלת הקרקע האולימפית, בדיוק פרשה ממשחקי האולימפיאדה בטוקיו 2021, כיון שחשה שהלחץ המנטלי רב מידי, והיא ידעה לעצור בזמן כדי לא לפגוע בעצמה - קרי, יצרה את ההפרדה הזו בין מי שהיא והתפקיד המקצועי כדי לשמור על עצמה.

 

איך מתמודדים עם חרדה? 

1. אמפטיה אנושית זה המענה הכי נגיש. סביבה תומכת שתחזק ותכיל. לדבר בצורה גלויה על מה שקורה, לשתף ולשקף את שחשים מבפנים. לא לנסות להיות גיבורי על.

שאול מתאר כמה שנים הרגיש שהוא חייב להחזיק הכל, לא להראות את הסדקים, והוא שילם על כך מחיר כבד. הוא הביא עימו הרבה אנרגיה שלילית לתוך סיטואציות, מה שפגע בהרבה אנשים יקרים בדרך. עם הזמן, הוא למד להקיף עצמו באנשים אמיתיים שרוצים בטובתו, ולא רק 'מעריצים מלטפי אגו'. זה הכניס הרבה אוויר למפרשים.

1. שאול מתאר רגע קשה בו הכנסות החברה נחתכו ב- 30% בין לילה בגין שינויים רגולטוריים, ובבת אחת נשמטה הקרקע מתחתם. הם היו חייביים לעצור הכל ולהפסיק לדמם - ופיטרו 50 אנשים - שלא מזמן שכנעו אותם להצטרף אליהם… זה עורר אצל שאול חרדה קשה.

אחד הכלים היעילים להתמודד עם החרדה - הוא לפרק אותה לגורמים. במקום להרגיש שמתמודדים עם מיליון דברים וזה סוגר עלינו - פשוט לעשות אנליזה, לשאול עצמנו "ממה אני חושש" ולייצר רשימה של דברים. עצם רשימת הדברים - קצת משחררת לחץ, וכשיש רשימה של בעיות קטנות - אפשר למצוא פתרונות. ואז הרשימה מצטמצמת, ונשארים מעט יותר דברים המדירים שינה מעינינו.

 

איך מכילים הצלחה?

יזמים בתחילת דרכם נורא רוצים להצליח. הם מאמצים לעצמם נרטיבים ותולים את האהבה העצמית שלהם בהצלחות חיצוניות. אבל ההצלחה - היא באמת מסחררת, ורחוקה מלהרגיש שחרור ופורקן. מגיע עימה שלב אחר וחדש לגמריי - עוד יותר גדול, עוד יותר מלחיץ.

פעמים רבות מנסים לתחקר איך הסטארטאפ הצליח. יש פקטורים רבים שאפשר לנסות לדייק ולמדוד אותם בצמיחת חברה - אבל יש לא מעט דברים שלא פשוט לשים עליהם את האצבע, והם נכנסים תחת מטריה כזו שנקרא לה מזל. מאד קשה לחזות מה יוביל חברה להצלחה מטאורית, ומה יהיה הדבר שיגמור אותה - וזה מדגיש כמה במסע הזה יש אלמנטים שהם לא בשליטתנו (מעבר לרעיון, טכנולוגיה, צוות, משקיעים טובים, לקוחות וכו'). 

Playbuzz החלה להצליח אחרי שנתיים, ובין לילה. ב 27.2.2014 מ1,000 יוזרים - למחרת הם היו למעלה ממיליון. משתמשת מאנגליה יצרה פריט תוכן ויראלי, החזון קרם עור וגידים והיה קשה להכיל זאת. עם ההצלחה - גדלות גם הציפיות. עד כה לא היה להם מה להפסיד - פתאום - הם פחדו לאבד את הכל. החלו החששות - איך להגן על ההצלחה הזו. בהחלט חשוב להנות מהצלחות ולדעת לנשום אותן לתוכינו - אבל צריך להישאר עם רגליים על הקרקע. שאול לא פעל כך. במילותיו שלו, הוא מתאר את 'שגעון הגדלות' שחש - לרצות עוד מיליונים, להתחרות עם חברים, לקבל עוד כותרות. הוא מודה שהרגיש רדוף. במשך שנים רבות הרדיפה הזו ניהלה אותו.

 

איך מאזנים?

שאול משתף איך חי 5 שנים רחוק ממשפחתו, על קו ניו יורק-לונדון-ישראל ואיך היום הוא יודע שהיה צריך לבחור מסלול מאוזן הרבה יותר. הוא גדל עם אבא מאד מסור לקריירה - שאין לו זמן, עסוק. ובמקום לתקן זאת באבהותו שלו - הוא עשה בדיוק את אותו הדבר. הוא היה כ"כ רדוף ע"י הצורך להצליח בגדול  - שהיום הוא יודע להגיד שפעל מתוך אימפולסים ואיבד את הדרך לעיתים. אלו הם מחירים מאד כבדים שהסביבה שילמה.

עבור שאול - הכתיבה היתה משחררת. הוא לקח צעד אחורה, עזב את Playbuzz והתחיל לכתוב. ולכתוב. כבר כמה שנים שהוא כותב ולאחרונה אף פרסם את ספרו "מוכרי החלומות" - שאינו אוטוביוגרפי, אך בהחלט משקף דימיון רב לחוויות אותן הוא חווה.

שאול גם החל בטיפול פסיכולוגי - לקח לו הרבה זמן לפנות לכך מקום רגשי ופיזי - ולהיות מסוגל לבקש עזרה.

זה העביר אותו תהליך מדהים שתן לו המון כח ופרספקטיבה.

שאול מדגיש, כמה חשוב ליזמים כבר בתחילת הדרך, לקבל את התמיכה המנטלית הזו, כי הלחץ מאד מאד גדול, ואיך לדעתו כל קרן הון סיכון צריכה להעמיד איש מקצוע שידע לתת את המענה המנטלי ליזמים.

היום הוא מוביל את המיזם הבא שלו - והפעם משתדל לעשות זאת בצורה הרבה יותר מאוזנת ומודעת.

פרק 19 - עם יואב וילנר, מייסד-שותף ומנכ”ל Walnut

יואב הוא יזם סדרתי, מייסד-שותף ומנכ"ל Walnut, חבר-מייסד של L1ght - סטארטאפ שהקים עם זוהר לבקוביץ' שנועד להילחם בתופעות של בריונות ברשת ופדופיליה, היה הבעלים של Ranky, סוכנות שיווק שפיצחה את הקוד לשיווק סטארטאפים, מוביל דעה מוערך במדיות כמו CNBC ,FOX News, Forbes ועוד. והוא רק בן 32.

__

 

יואב פתח בגיל 22 את סוכנות השיווק שלו לסטארטאפים, ראנקי, ביחד עם שחר השותף שלו. הכל היה עבורם בפעם הראשונה והם טעו בכל דבר אפשרי. אחת החוויות הניהוליות הראשונות המורכבות עבורו הייתה  כשמחלקה שלמה בשיווק המורכבת כולה עובדים אמריקאים התפטרה, כי לא הסתדרה עם מנהלת הצוות. היו פערי תרבות גדולים מידי ויואב ושחר שמו לב לכך רק כשכבר היה מאוחר. 

 

ראנקי הצליחה בארץ מאוד ומשם יואב עבר ללונדון ומשם לניו יורק, שם המציאות מעט התנפצה לו בפרצוף. הוא הבין כי סוכנות שיווק זה טוב ויפה אבל הפורטפוליו הישראלי לא ממש מעניין את האמריקאים, הם אוהבים שם הכל בגדול.  יואב מעיד על עצמו שהגיע עם אובר ביטחון ולא עשה מספיק שיעורי בית.

תוך כדי, גילה יואב את הכתיבה והתחיל לפרסם בבלוגים טכנולוגיים שהתפתחו לכתיבה ב Forbes, CNBC ומדיות נחשבות מאוד. הכתיבה הייתה עבורו תשוקה, ומשהו אותנטי שאיפשר לו גם למצב את עצמו בצורה נכונה.

 

בגיל 28 ולאחר שניו יורק לא מילאה את ההבטחה מבחינת ראנקי, יואב חזר לארץ מאוהב ברעיון חדש לסטארטאפ.  הוא החל את תקופת ה CTO Dating, ובמשך כחצי שנה נפגש עם כ 15 יזמים פוטנציאליים ובדק בעדיפות ראשונה, האם הם מתחברים לרעיון שלו, ובעדיפות שנייה - מה סל הכישורים שלהם. ימים יגידו שזה הסדר הלא נכון. הוא היה כל כך נעול על הרעיון שלו שלא ראה מעבר. יואב מביא את הצד המרקטיאלי והיה ברור לו שהוא מחפש שותף שישלים את הצד של הטכנולוגיה וה product. 

אם תשאלו אותו מה כלי העבודה האהוב עליו, זוהי טבלה. הוא הולך לישון עימן וקם עימן. הטבלאות מלוות אותו בכל צומת קבלת החלטות משמעותי בחייו. הוא מתאר איך נתן ציוני סבירות/ חשק/ ביצוע/ השלמה במגוון צבעים - בדרך למציאת השותף הראוי. אפילו הגיעה כבר השקעה פוטנציאלית מקרן הון סיכון שרק אמרה לו להביא את ה CTO המיועד. ואז הגיע זוהר לבקוביץ'.

 

זוהר רצה להקים סטארטאפ שיציל ילדים במרחבי הרשתות החברתיות. והוא רצה את יואב כשותף בכובע השיווקי. יואב היה צריך להתמודד עם דילמה שכוללת 2 החלטות מרכזיות: (1) הוא לא יהיה המנכ"ל ו (2) זה לא הרעיון שהוא התאהב בו וחזר עימו לארץ. מה שהוביל אותו לצורך בבחירה מדעת האם לצאת מאזור הנוחות שלו או לא? יואב היה צריך לעשות בחירה שהיא equally good – לקבל השקעת סיד ראשונית לרעיון שלו ולמצוא שותף, או ללכת עם השקעת סיד של חמישה עשר מיליון דולר עם זוהר. היו הרבה מחשבות שהיה צריך לנהל באותה תקופה, מה שהוביל להרבה שיחות עם עצמו והתייעצות עם דירקטוריון של אנשים שהוא מעריך במיוחד, ואחר כך פשוט להפסיק לחשוב, ולבחור. הוא בחר בזוהר וב L1ght. כעבור שנתיים וכ 50 עובדים, יואב שוב הרגיש שזה הזמן לנוע, שהאימפקט שלו לא מספיק משמעותי ושבוער בו הרצון להיות יזם. אז הוא שוב בנה טבלה. 

 

הפעם מציאת השותף היתה מיידית כמעט. ככה זה כשכבר באים מבושלים. הוא ודני פרידלנד השותף שוחחו עם המון אנשי sales וראו בעיה שצפה וחוזרת. אז הם בנו MVP מהיר וגייסו שישה מיליון דולר ממשקיעים תותחים כמו גיגי לוי מ NFX, ג'ון מונטנה שחקן הפוטבול, A Capital (יוצאי אנדרסן הורוביץ). 

איך הם עשו זאת? צוות צוות צוות. 

 

מעבר לשני יזמים חזקים הם הביאו מפתח ואיש sales מלא ניסיון ואפילו שזה היה שיא הקורונה, קרנות שידעו לזהות את הפוטנציאל התארגנו מחדש במהרה וידעו לזהות הזדמנויות כדי לעשות השקעות מהירות. באותה תקופה היו גם קרנות שפעלו אחרת, עכבו יזמים ללא כוונת השקעה אמיתית וגם עודדו סטארטאפים לפטר עובדים – החלטות שלא תמיד הסתברו כנכונות לאורך זמן. אז יש גיוס סיד יפה, זה מאוד משמח, execution מהיר, ומנסים לשמור על הקצב. 21 עובדים והחברה גדלה. יואב מתאר איך הסכנות אורבות בכל פינה תמיד ואיך עליו להוכיח את עצמו מידי יום. ולכן הוא מקיף את עצמו באנשים מבריקים.

 

מחירים?

עד גיל מאוחר יואב לא הכניס שום דבר לחייו מעבר לעבודה. היום הוא מפנה לכך מקום. הוא מדבר על ספק "התמכרות ליזמות" – ומתאר את עצמו כאדם שחייב ליצור כל הזמן. בקרונה הוא עזר ליותר מ-40 איש למצוא עבודה על-ידי חיבורים ו… טבלאות. הוא מזכיר שכולנו צריכים משהו ממישהו, אבל חשוב גם איך לדעת לעשות זאת באופן הנכון תוך שמירה על: צניעות, פוקוס, להיות תעכלסי, לדעת מתי לשחרר ולהוקיר תודה על העזרה.

פרק 18 - עם רויטל הנדלר, יזמת סדרתית, מייסדת AllJobs, Work With.Me, BreezoMeter, Game Changerz

אז האם יש חיים מעבר לסטארטאפים? ספוילר - כן.

 

רויטל היא יזמת סדרתית עם 3 אקזיטים. את הסטארטאפ הראשון מכרה לפני גיל 30. 

היא מתארת 'עשור של התשה', כשכירה/יזמת מטורפת.

היא חלמה בגדול והגשימה בגדול. עם אנרגיה מדהימה, לצד הרבה איתותים מהגוף בדרך.

הטירוף היה רב. ההתמכרות לעבודה ולעשייה גם כן, ובעיקר - ההתמכרות להערצה העצמית שלנו מתפקדים בשיא ברגעי קצה.

אבל החלום הכי גדול שלה - היה בעצם להיות אמא. וזה - לא בא בקלות כלל ועיקר. ספויילר #2 - היום היא אמא ל-3.

 

רויטל לא חושבת שנולדה להיות אשת עסקים. היא בעצם רצתה להיות כוראוגרפית. משקיעים ומנהלים צחקו עליה שהיא רגישה מידי, שהיא פטפטנית מידי, שהיא מבזבזת 1:15 שעות בבוקר על 'שלום' לכל העובדים ומתעניינת בשלומם. אבל רויטל, הכי רויטל, בסרבל, נעליים שטוחות וחיוך אחד גדול - מאד מדויקת כבר, והיום - גם יודעת ומכבדת את זה שהיא צריכה להיות היא. הכי היא. לא הרויטל שמישהו רוצה שהיא תהיה. והיא אשת עסקים מצויינת.

 

רויטל משתפת בפתיחות על הבחירה שלה לעזוב את תפקידה כמנכ"לית אול ג'ובס אחרי 7 שנים כי רצתה להיכנס להריון - צעד שהתקבל בביקורת ע"י רבים ועל טיפולי הפוריות שעברה במשך תקופה לא פשוטה, ואיך בחודש שמיני הקיאה בחניון ועלתה לעשות פיצ'ים וכמה פחדה כל הזמן שמא ההריון בסיכון לא יצלח. שנים היא החזיקה את הפאסאדה של הברזל היצוק, חזקה מהכל, ולאנשים מסביב היה קשה לקבל את זה שכעת - היא רוצה להיות אמא. לפני החברה. היום היא מדייקת את כל הטעויות שעשתה בגיוס כאשה הרה.

 

רויטל משתפת איך הטייטל הכי נפלא שלה היום, הוא להיות 'אזרחית ללא טייטל בעולם הזה', ואיך היא למדה אהבה עצמית מהי - לא מרשימת הדברים שהשיגה לאורך היום, אלא ממי שהיא עצמה - בכל תא ורקמה. ללמוד לאהוב את עצמנו 'אהבה תאית' בלשונה. והמסר המאד ברור שלה - הוא שהגענו לפה כדי להנות. כשנהנים - הדיוק גבוה יותר, הבחירות נכונות יותר והקבלה העצמית שלנו מלאה יותר.

 

רויטל מספרת על החוויה כמייסדת בBreezoMeter - איך ידעה להצטרף למשימה בחוקי המשחק החדשים שלה כאמא, ואיך התמודדה גם עם הרגעה בו הוציאו אותה החוצה - וכמה גם שם היא צריכה ללמוד להיות 'אמא עסקית' שיודעת לשחרר.

 

רויטל סיפרה על זוגיות עסקית שהיתה גם זוגית בחיים האישיים, כמה זה מורכב וכמה חשוב להבחין בין מערכות יחסים בריאות לכאלו שלא ואיך לנהל את הדבר הזה.

 

רויטל מביאה תפיסת עולם הוליסטית ונפלאה לאיך היא תופסת נשים יזמיות, ואומרת, את מה שכולנו כנראה מסכימים לגביו, שליזמים הורים (קצת) מורכב יותר. אז תרגישו בנוח.