The Human Founder

פרק 128 - עם רועי אליהו, מנכ״ל וקו-פאונדר חברת הסייבר סולט סקיוריטי

על הקשר בין צלילה חופשית לחיי יזם וכמה ממפתחות ההצלחה החשובים ביותר עבור יזמים

 

רועי אליהו, מנכ״ל וקו-פאונדר חברת הסייבר סולט סקיוריטי - חברת הAPI security הגדולה שגייסה למעלה מ280 מיליון דולר מהמשקיעים הטובים בעולם, צולל צלילה חופשית בזמנו הפנוי וגר בין תל אביב למנהטן לוואלי. היום הוא בן 30, אבל הוא הקים את הסטארטאפ שלו כבר בגיל 22.

 

בלב הצלחתו של רועי טמון הלך הרוח הקריטי למסע היזמי, ה"Growth Mindset", היכולת לגשת לדברים ממקום של למידה והתפתחות מתמדת. רועי שאב חלק מהמיינדסט הזה מאנשים בהם נתקל במסע חייו המקצועיים. לעתים קרובות, יש לנו נטייה ״לחכות״ למנטור או דמות משפיעה ספציפית שיעצבו את דרכינו. במציאות, אנשים רבים הופכים לאורחים במסע חיינו, ומציעים הזדמנויות לבחור ולאמץ השפעות חיוביות לטווח הארוך. דרך זו מביאה לשפע של יכולות, דעות ותפיסות עולם מגוונות, התורמות לצמיחה אישית ולהתקדמות במסע היזמות והחיים.

 

הסיפור מקבל תפנית מרגשת כאשר רועי יוצא לעולם של אבטחת API, על ידי רכישת כרטיס טיסה לכיוון אחד לסיליקון וואלי. דרך מפגשיו עם משקיעים פוטנציאליים ודמויות מפתח כמו סם אלטמן, רועי ממחיש את המהות של המסע היזמי: חוסר הוודאות של מי אנחנו פוגשים היום והתרומות הבלתי צפויות שהם עשויים לתרום למסע שלנו. דרך החוויות של רועי, עולה אמת עמוקה - שכל אדם שנתקל בו לאורך הדרך יכול להציע תובנות והזדמנויות חשובות אם ניגשים אליו עם האנרגיה והכימיה הנכונים.

 

הוא מדגיש את הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של קשרים מגוונים ומערכות יחסים, וקורא ליזמים לגשת לכל מפגש עם הלך רוח של מיצוי ערך מהמפגש ומהאדם העומד מולנו - גם אם דרכינו לא תצטלבנה שוב. על ידי עיסוק באנשים המהדהדים עם מטרות דומות לשלנו ובעלי תכונות ייחודיות, אנו יכולים להניע את עצמנו לעבר יעדים יוצאי דופן.

 

במהלך השיחה אנו צוללים לעומקים הנוגעים לאיך מנהלים פערי תרבות גאוגרפית, סטטוס, גיל וניסיון עסקי בין שותפים ואפילו איך לא "מסתנוורים" כשכסף גדול נכנס במהלך שלבי הקמת החברה. לבסוף רועי ואני (גלי) אף צוללים לאחד מתשוקותיו הגדולות של רועי - צלילה חופשית, ומסבירים את הקשר בינה לבין חיי יזם: 

 

את היכולת הזו לקחת נשימה עמוקה ולהגיד שהכל בסדר, רועי מוצא שהוא מבטא גם בזמן שהוא צולל חופשי וגם בday-to-day שלו. הדיבור הפנימי הזה עם עצמנו כמו בזמן צלילה, חשוב כדי להתמודד עם הרבה דברים בחיים. היכולת לקבל את המצב ולהבין מה לעשות עם זה, מתוך קור רוח ושלווה פנימית, זה כלי משמעותי שעוזר לנו לצלוח סיטואציות קשות ומורכבות מתחת לפני הים ומעל - במסע היזמי. 

פרק 127 - עם שי גרינפלד, שותף מנהל בקרן הצמיחה גרינפילד

איך עוברים נכון בין עולמות תוכן שונים במסע הקריירה שלנו ולמה הכל מתחיל בלהאמין לסיפור שאנו מספרים לעצמנו?

שי, שותף מנהל ב-Greenfield Partners, ביחד עם יהודה דורון, אייברי שוורץ ורז מנגל. גרינפילד מנהלת יותר מ-500 מיליון דולר ומשקיעה בסטארטאפים בשלבי צמיחה מוקדמת (סבבי B-C) כדי לעבוד עם היזמים על גידול החברה לשלב הבא. 

לאחר שירות ארוך כטייס בחיל האוויר עשה שי שינוי עמוק בחייו והפך מטייס ליזם שהגיע לארה"ב בלי שום ניסיון בתחום, והתמודד עם חוסר ודאות ואתגרים רבים ביציאה מאזור הנוחות שלו. המנטרה שמלווה אותו:

"אתה לעצמך, אין איש שיודע את מצבך, פעל בהיגיון." - אין מישהו שיכול להבין באמת את כל השיקולים לעומקם לפני קבלת החלטה ולכן צריך להוריד מטה את כל השיקולים ולפעול בהיגיון במסגרת המגבלות שקיימות.

 

בדיון על קבלת ההחלטות, אני (גליֿ) מדגישה את החשיבות של שלושת המוחות - המיינד, הלב והבטן. שי מדגיש את המשמעות של נקיטת צעדים קטנים גם במשברים בהתייחסות למילה "פעל" מהציטוט שלו, שכן גם במשבר הכי גדול אם תקום כל בוקר ותעשה צעד אחד או שניים זה יעשה את כל ההבדל. שי הכיר באפשרות לעשות טעויות אך הדגיש את ניווט המצב לצמיחה אישית.

 

בהרהור אחורה על תקופת הדוט קום, שי חווה היבטים חיוביים ושליליים כאחד, והדגיש את האתגרים של גיוס כספים במהלך התפוצצות הבועה של 2001. הוא דן בתפקידם של משקיעים אגרסיביים בתנאי שוק קשים וסיפר על המסקנות החשובות שלקח הלאה מהניסיון שצבר.

 

המעבר של שי מיזם למשקיע היה שינוי עמוק, שדרש זמן ואמונה עצמית. הוא הדגיש את החשיבות של ענווה, רעב, תנועה קדימה ומודעות עצמית במהלך מעברים כאלה. הלקח החשוב ששי חולק איתנו סביב מעבר מעולם תוכן אחד לאחר מלבד ההבנה שזה תהליך שלוקח זמן, זה החשיבות בלהאמין לסיפור של עצמנו. הוא משתף שעד שהוא לא האמין לסיפור של עצמו כשהפך מיזם למשקיע, הסביבה לא האמינה לו גם.

 

נגענו בהרבה מהלחצים שחווים היזמים ותפקידם של המשקיעים בסיוע לחברות להתקדם. הדגשנו את חשיבותה של תקשורת ושקיפות, תוך שימת דגש על שיום הרגשות שאנו חווים כדי להקל על ההתמודדות שלנו עם אתגרים ויצירת שיח שקוף יחד עם השותפים.

פרק 126 - פרק #10 בסדרת החוסן - הפסיכולוגיה של הסברה תקשורתית בעת חירום

בפרק האחרון של סדרת החוסן שלנו, נדון בפסיכולוגיה של הסברה תקשורתית בעת חירום. ד״ר מישל שטיין טיר, מייסדת האקדמיה לרטוריקה באוניברסיטת רייכמן, חולקת את המומחיות שלה בהכשרת אנשים ממגזרים מגוונים בדיבור, כתיבה והתמודדות עם פחד וטראומה.

 

הפרק מתחיל בשיתופה האישי של מישל על מאי נעים ז״ל, בתה של בת דודתה של מישל, שנרצחה באופן טרגי במהלך המלחמה. הטרגדיה האישית הזו משמשת רקע רב עוצמה לדיון שלנו על תקשורת בין אישית והסברה ישראלית הן מקומית והן גלובלית.

 

אנו חוקרות את משולש הדיפלומטיה הציבורית הכולל מאמצים ממשלתיים, אקטיביזם דיגיטלי של אזרחים ואסטרטגיות תקשורת יעילות. היבטים מרכזיים כוללים שמירה על נרטיב עקבי, הדגשת מצבן של משפחות החטופים וניצול תגובות בזמן אמת. מודגשת החשיבות של שפת גוף, רגשות ואותנטיות בייצוג תקשורתי, יחד עם המשמעות של ניתוח ביקורתי של תוכן מדיה.

 

בוידאו בלינק להלן, תוכלו להיחשף לטכניקות נוספות של עמידה מול קהל ומצלמה אותן מציגה ד״ר מישל שטיין טיר: https://online.rhetoricacademy.io/rhetorikit/

פרק 125 - פרק #9 בסדרת החוסן - איך לטפח חוסן ארגוני בשגרת חירום?

בפרק זה, אנו נתעמק בניהול חברות וארגונים בשעת חירום, תוך התמקדות בבניית חוסן ארגוני. יחד עם ד״ר דנה פרג, פסיכולוגית המתמחה בדינמיקה במקום העבודה וראש התכנית לתואר שני בהתנהגות ופיתוח ארגוני באוניברסיטת רייכמן, אנו חוקרות את האתגרים העומדים בפני ארגונים מגוונים בעיצומה של המלחמה.

 

הדיון שלנו מתרכז סביב שלושה מעגלים: 'I', 'We' ו'It' 'I'. מסמל רווחה אישית של הפרט בתוך הארגון, 'We' מדגיש את מערכות היחסים שלנו בארגון ומחוצה לו - ואת התקשורת מותאמת המצב כבסיס מערכות יחסים אלו, ו'It' מתייחס לניהול הארגון עצמו.אנו מנתחות את המצבים המורכבים איתם מתמודדים גופים שונים, ביניהם ארגונים הפועלים החזית הלחימה,, גופים ביטחוניים ואזרחיים, עסקים, ארגונים גלובליים וסטארטאפים, במטרה להעניק קווים מנחים לפעולה בתוך השגרה החדשה שכולנו ניצבים מולה.

 

דנה ואני (גלי) מדגישות את החשיבות של התאמת הפרקטיקות היומיומיות שלנו כדי לנווט בתקופות אי-ודאות אלו ביעילות. על ידי שמירה על שגרה מאוזנת, שילוב פעילויות גופניות, תרגול מיינדפולנס והגבלת החשיפה לחדשות, אנו יכולים לשמר את רווחתם הנפשית והרגשית שלנו ושל העובדים שלנו. בנוסף, טיפוח תקשורת פתוחה בתוך הארגון, שימוש בכלים דיגיטליים לניהול עבודה מרחוק ותמיכה בצרכי העובדים הם אסטרטגיות מפתח להגברת החוסן.

 

השיחה שלנו מדגישה את המשמעות של שיטות ניהול תומכות, הגדרת יעדים גמישים ומאמצים מסונכרנים בתוך ארגונים. אנו דוגלות בשמירה על המשכיות עסקית באמצעות טכניקות ניהול מותאמות, פגישות קצרות קבועות וניצול הזדמנויות עסקיות חדשות שעשויות להתעורר בתוך המשבר.

 

בעזרת אחדות בתוך הארגון ויישום אסטרטגיות מעשיות כדי לנווט בזמנים מאתגרים אלה - נוכל להתגלות כחזקים יותר.

פרק 124 - פרק #8 בסדרת החוסן - איך להשתמש במיינדפולנס ליצירת שקט פנימי?

בפרק זה נתעמק בכוחו של המיינדפולנס, תוך התמקדות בתפקידו בניהול מחשבות ובטיפוח שלווה פנימית, במיוחד בזמנים המאתגרים של היום. האורחת שלנו, ד״ר נועה אלבלדה, היא חוקרת מוח ומרצה העוסקת בחינוך בתכנית בית הספר "סגול" של מרכז למוח ותודעה באוניברסיטת רייכמן.

 

אנו חוקרים את המהות של מיינדפולנס כתרגול מנטלי שבמרכזו טיפוח מודעות קשובה. נועה מדגישה כיצד, כבני אדם, תשומת הלב שלנו נוטה להתפזר, לעתים קרובות להתעכב על העבר או לדאוג לעתיד. מיינדפולנס מלמד אותנו לנהל במודע את תשומת הלב שלנו ולמקד אותנו ברגע הנוכחי. אנו דנות במקורותיו של התרגול במערב, בהשפעתו על המוח והרווחה הנפשית, ובגוף המחקר המדעי הנכבד שלו התומך ביעילותו, במיוחד בוויסות מתח והגברת קשרים חברתיים.

 

נועה מדגישה את החשיבות של שילוב מיינדפולנס בחיי היומיום, והפיכתו לשגרה לבניית חוסן. היא מדגישה את המרכיבים המרכזיים של מיינדפולנס, כולל מודעות לא שיפוטית, תשומת לב מכוונת וקבלה של הרגע הנוכחי. נועה נותנת לנו מספר תרגולים שונים שאנו יכולים לנסות בבית, כמו קשב לנשימה וסריקת גוף.

 

כאן תוכלו למצוא סדרת תרגולים של עמוס אבישר, שנועה ממליצה עליהם באופן אישי:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLymP6Q7M0ve1_V4pPJocT1ZJ1hiCR35Lp

פרק 123 - פרק #7 בסדרת החוסן - התמודדות עם אובדן ואבל

בפרק זה אנו חוקרים את ההתמודדות עם אובדן ואבל בעיצומה של מלחמה. פרופ׳ ענת ברונשטיין-קלומק, פסיכולוגית קלינית ודיקנית בית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, שופכת אור על מימדי האובדן השונים - מיחסים אישיים ועד למבנים חברתיים רחבים יותר. היא מדגישה את חשיבות ההכרה בסוג האובדן שאדם מתמודד איתו, לאומי או אישי.

 

ענת מציגה את המושג פסיכותרפיה בין אישית, תוך הדגשת ההיבטים הרגשיים והבין אישיים של האבל. היא מדגישה את הנורמליות של תגובות רגשיות במצבים חריגים ודנה במשמעות של פנייה לעזרה מקצועית בעת הצורך, נרמול תגובות והבנה שאבל אינו מחלה אלא תהליך המשתנה מאדם לאדם.

 

בהתייחסות למצבים ספציפיים, ענת מציעה תובנות לגבי תמיכה באלו שאיבדו את יקיריהם בחזית. היא דוגלת בתקשורת פתוחה ומתווכת, מותאמת גיל, עם ילדים על אובדן, מעודדת אותם לשאול שאלות קשות ולבקש עזרה. ענת מדגישה את החשיבות של זיהוי סימני אזהרה ומפרטת בפרק כמה מהנורות האדומות שצריך לשים לב אליהן, כמו מצוקה רגשית ממושכת או קושי בחזרה לתפקוד תקין עם הזמן. היא מדגישה את הצורך בהתערבות מקצועית בזמן.

פרק 122 - פרק #6 בסדרת החוסן - איך להתמודד עם חוסר ודאות ואיך להיות הורה לחייל קרבי?

ד״ר עידית אור-זכאי, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית ואשת זרועות הביטחון לשעבר, חולקת תובנות מעמיקות על ניווט בתוך אי וודאות,  מה יכול לסייע לנו לייצר יציבות ותחושת שליטה ואיך הדבר פוגש הורים לילדים קרביים - מתוך הפרספקטיבה האישית שלה כאמא ל2 לוחמים.

 

"הקיום שלנו מובנה בתנאי חוסר וודאות תמידיים, דבר משמעותי שניתן לעשות עם חוסר ודאות זה להכיר בזה שהוא קיים."

עידית ואני (גלי) מתעמקות במנגנוני ההתמודדות עם חוסר הוודאות ואני מגלה שאחד החשובים מביניהם הוא קודם כל להכיר בו ולקבל אותו. לעולם לא נוכל לקבל וודאות מלאה בחיים, אך בעזרת גמישות מחשבתית, התמקדות בצעדים מעשיים, וניסיון חיים הנשען על הצלחות עבר, נוכל להתמודד איתו טוב יותר. עידית תומכת בשינוי הכרחי בפרספקטיבה שלנו על חוסר וודאות, ואף ומזהירה מפני ניסיונות לחזות את העתיד הבלתי צפוי - גם בהסבר מתמטי מעולם ההסתברויות.

 

"איך אנחנו יכולים לעזור לעצמנו ולסביבה בזמנים של חוסר וודאות?"

1. תרגול הכרת תודה והעצמת היכולת שלנו מדי יום למנות את "היש"
2. לרשום כל לילה את הדברים שאנו מודים עליהם
3. לעודד תקשורת של חמלה כלפי עצמנו וכלפי הסובבים אותנו
4. לשאול אחרים שאלות מעודדות חוזקות ולא חולשות, במקום לשאול "מה שלומך?" (עלול להעלות חרדות), ניתן לשאול "כיצד אתה מתמודד?"
5. לזכור שהמצב לא יימשך לנצח ולשהות ב"יום הטוב" שאחרי
6. לעשות משהו שמיטיב איתנו (ספורט, ארוחה משפחתית, שיחה עם חברה טובה)
7. לעשות משהו טוב בעולם (להתנדב)

 

במבט קדימה, עידית מעודדת להיות נוכחים ברגע, למצוא נחמה בפעילויות שמביאות שמחה ומשמעות. היא עורכת הקבלות לאירועים היסטוריים, ומדגישה את יכולתו המופלאה של העם היהודי לצאת חזק ממשברים.

פרק 121 - פרק #5 בסדרת החוסן - איך להתמודד עם חרדה?

פרק 120 - פרק #4 בסדרת החוסן - איך לפתח חוסן אצל ילדים

בישראל, אירועים טראומטיים הם חוט משותף באלבומי התמונות של כולנו, המתארים חוויות של מלחמה וחיפוש מחסה במקלטים. למרות זאת, ישראל מדורגת באופן מפתיע במקום הרביעי במדד האושר העולמי. פרדוקס זה מדגיש את מורכבות המציאות שלנו, יחד עם פרופ׳ ענת שושני נשפוך אור על מה אפשר לעשות בנוגע לזה בכל הקשור לפיתוח חוסן אצל ילדים.

 

חשיפה מתמשכת לטראומה מצטברת עם הזמן ומאתגרת את יכולתם של אנשים להתמודד. עם זאת, לרוב האנשים, כולל ילדים, יש חוסן פנימי שלעתים קרובות מגלים אותו כשהם מתמודדים בשגרת חירום כמו זו שאנו מתמודדים איתה היום.

 

המציאות הנוכחית מאתגרת במיוחד והיא מביאה איתה חוסר יכולת להתרכז, ללמוד, לעבוד, תחושות בלבול ולפעמים גם הפרעות שינה. כדי לנווט בזה, נורמליזציה של תגובות לאירועים חריגים היא חיונית. זה כרוך בהכרה במגוון העצום של התגובות ובמתן לגיטימציה לרגשות קשים, ובמיוחד בהתרחקות מאשמה ובושה. אחד הדברים החשובים ביותר שניתן לעשות עם ילדים הוא לשאול שאלות ספציפיות הקשורות לגבי חוויותיהם ורגשותיהם, תוך התמקדות במה שעוזר להם ובאילו קשיים הם מתמודדים איתם.

 

מסגור מחדש של חוויות שחווינו הוא כלי עוצמתי מאוד המעודד אנשים לראות את החוויות שלהם דרך עדשה של כוח וגבורה, במקום חוסר אונים. היכולת הזו לשנות את השקפתם על האירוע שחוו יכולה לשנות לחלוטין את התגובה של הנפש שלהם למה שקרה. על ידי הדגשת מקרים של ניצחון אישי על רקע מצוקה, אנשים יכולים להחזיר לעצמם תחושת שליטה, להחדיר חוסן ואף למנוע טראומה.

 

מעל לכל, תמיכה חברתית מתגלה כגורם עליון ביצירת חוסן. עידוד קשרים, הבנה ועזרה הדדית בתוך קהילות ממלאים תפקיד מרכזי בסיוע לאנשים ולילדים לנווט את האתגרים הניצבים בפניהם.

פרק 119 - פרק #3 בסדרת החוסן - מהו חוסן, ולמה כולנו צריכים לטפח אותו?

בפרק זה אנו מתעמקים בנושא המהותי של פיתוח חוסן במציאות מאתגרת כמו זו שכולנו מתמודדים איתה היום בישראל. המומחים שלנו לפרק זה, איילת שמואל וד״ר זהר רובינשטיין, חולקים תובנות יקרות ערך וכלים מעשיים לבניית חוסן, השאובים מניסיונם הרב בניהול מצבי חירום ואסונות.

 

מה זה חוסן?

חוסן אינה תכונה שאנו נולדים איתה אלא יכולת נרכשת שניתן לטפח באמצעות שגרת יומיום ומשימות קטנות שאנו לוקחים על עצמנו ואשר נבנית ומתחזקת לאחר אירוע קשים. חוסן כרוך בתהליך חזרה לעצמנו מחוזקים משהיינו ברגע המשבר, תוך שימת דגש על כך שחלקנו לא נחזור להיות בדיוק מי שהיינו לפני כן אבל עם הכלים הנכונים נוכל לחזור חזקים יותר בהתאם למי שאנו היום. עלינו לשלב את שיח החוסן במודעות הציבורית, לעודד שינוי בפרספקטיבה שדרכה חלקנו מסתכלים על קשיים בחיים ולראותם כאתגר שיש ביכולתנו לעבור.

 

"גמישות היא שם המשחק בפיתוח חוסן, במיוחד בהורות. האופן שבו אנו מגדלים את ילדינו בזמן משברים ובשגרה קובע את חוסנם".

גמישות ואדפטציה הם מרכיבים חיוניים לחוסן. התמקדות בצדק עשויה לעכב את יכולתנו להתמודד; במקום זאת, אימוץ חשיבה לפתרון בעיות ("זה לא עובד - איך אני יכול לתקן?") יכול להיות יעיל יותר. חוסן הוא הכרה במורכבות של מצב ומציאת כוח בתוכנו כדי להתגבר עליו.

 

הפרק מתווה מדדים מרכזיים לחוסן, כולל תחושת שייכות, משמעות, לכידות, התנדבות ואמון במנהיגות. גורמים אלו חשובים במיוחד בקהילות קטנות וברשויות, תוך שימת דגש על כוחה של האחדות שלנו מול מצוקה.

 

נדבר על קווים מנחים מעשיים לבניית חוסן, המדגישים את החשיבות של ניהול עצמי גבוה. נביא למודעות תסמינים שבעזרתם נוכל לעזור לאנשים להעריך את רווחתם הנפשית ולגשת לטיפול מתאים בעת הצורך.