Episodes
Wednesday Nov 01, 2023
פרק 126 - פרק #10 בסדרת החוסן - הפסיכולוגיה של הסברה תקשורתית בעת חירום
Wednesday Nov 01, 2023
Wednesday Nov 01, 2023
בפרק האחרון של סדרת החוסן שלנו, נדון בפסיכולוגיה של הסברה תקשורתית בעת חירום. ד״ר מישל שטיין טיר, מייסדת האקדמיה לרטוריקה באוניברסיטת רייכמן, חולקת את המומחיות שלה בהכשרת אנשים ממגזרים מגוונים בדיבור, כתיבה והתמודדות עם פחד וטראומה.
הפרק מתחיל בשיתופה האישי של מישל על מאי נעים ז״ל, בתה של בת דודתה של מישל, שנרצחה באופן טרגי במהלך המלחמה. הטרגדיה האישית הזו משמשת רקע רב עוצמה לדיון שלנו על תקשורת בין אישית והסברה ישראלית הן מקומית והן גלובלית.
אנו חוקרות את משולש הדיפלומטיה הציבורית הכולל מאמצים ממשלתיים, אקטיביזם דיגיטלי של אזרחים ואסטרטגיות תקשורת יעילות. היבטים מרכזיים כוללים שמירה על נרטיב עקבי, הדגשת מצבן של משפחות החטופים וניצול תגובות בזמן אמת. מודגשת החשיבות של שפת גוף, רגשות ואותנטיות בייצוג תקשורתי, יחד עם המשמעות של ניתוח ביקורתי של תוכן מדיה.
בוידאו בלינק להלן, תוכלו להיחשף לטכניקות נוספות של עמידה מול קהל ומצלמה אותן מציגה ד״ר מישל שטיין טיר: https://online.rhetoricacademy.io/rhetorikit/
Wednesday Nov 01, 2023
פרק 125 - פרק #9 בסדרת החוסן - איך לטפח חוסן ארגוני בשגרת חירום?
Wednesday Nov 01, 2023
Wednesday Nov 01, 2023
בפרק זה, אנו נתעמק בניהול חברות וארגונים בשעת חירום, תוך התמקדות בבניית חוסן ארגוני. יחד עם ד״ר דנה פרג, פסיכולוגית המתמחה בדינמיקה במקום העבודה וראש התכנית לתואר שני בהתנהגות ופיתוח ארגוני באוניברסיטת רייכמן, אנו חוקרות את האתגרים העומדים בפני ארגונים מגוונים בעיצומה של המלחמה.
הדיון שלנו מתרכז סביב שלושה מעגלים: 'I', 'We' ו'It' 'I'. מסמל רווחה אישית של הפרט בתוך הארגון, 'We' מדגיש את מערכות היחסים שלנו בארגון ומחוצה לו - ואת התקשורת מותאמת המצב כבסיס מערכות יחסים אלו, ו'It' מתייחס לניהול הארגון עצמו.אנו מנתחות את המצבים המורכבים איתם מתמודדים גופים שונים, ביניהם ארגונים הפועלים החזית הלחימה,, גופים ביטחוניים ואזרחיים, עסקים, ארגונים גלובליים וסטארטאפים, במטרה להעניק קווים מנחים לפעולה בתוך השגרה החדשה שכולנו ניצבים מולה.
דנה ואני (גלי) מדגישות את החשיבות של התאמת הפרקטיקות היומיומיות שלנו כדי לנווט בתקופות אי-ודאות אלו ביעילות. על ידי שמירה על שגרה מאוזנת, שילוב פעילויות גופניות, תרגול מיינדפולנס והגבלת החשיפה לחדשות, אנו יכולים לשמר את רווחתם הנפשית והרגשית שלנו ושל העובדים שלנו. בנוסף, טיפוח תקשורת פתוחה בתוך הארגון, שימוש בכלים דיגיטליים לניהול עבודה מרחוק ותמיכה בצרכי העובדים הם אסטרטגיות מפתח להגברת החוסן.
השיחה שלנו מדגישה את המשמעות של שיטות ניהול תומכות, הגדרת יעדים גמישים ומאמצים מסונכרנים בתוך ארגונים. אנו דוגלות בשמירה על המשכיות עסקית באמצעות טכניקות ניהול מותאמות, פגישות קצרות קבועות וניצול הזדמנויות עסקיות חדשות שעשויות להתעורר בתוך המשבר.
בעזרת אחדות בתוך הארגון ויישום אסטרטגיות מעשיות כדי לנווט בזמנים מאתגרים אלה - נוכל להתגלות כחזקים יותר.
Wednesday Nov 01, 2023
פרק 124 - פרק #8 בסדרת החוסן - איך להשתמש במיינדפולנס ליצירת שקט פנימי?
Wednesday Nov 01, 2023
Wednesday Nov 01, 2023
בפרק זה נתעמק בכוחו של המיינדפולנס, תוך התמקדות בתפקידו בניהול מחשבות ובטיפוח שלווה פנימית, במיוחד בזמנים המאתגרים של היום. האורחת שלנו, ד״ר נועה אלבלדה, היא חוקרת מוח ומרצה העוסקת בחינוך בתכנית בית הספר "סגול" של מרכז למוח ותודעה באוניברסיטת רייכמן.
אנו חוקרים את המהות של מיינדפולנס כתרגול מנטלי שבמרכזו טיפוח מודעות קשובה. נועה מדגישה כיצד, כבני אדם, תשומת הלב שלנו נוטה להתפזר, לעתים קרובות להתעכב על העבר או לדאוג לעתיד. מיינדפולנס מלמד אותנו לנהל במודע את תשומת הלב שלנו ולמקד אותנו ברגע הנוכחי. אנו דנות במקורותיו של התרגול במערב, בהשפעתו על המוח והרווחה הנפשית, ובגוף המחקר המדעי הנכבד שלו התומך ביעילותו, במיוחד בוויסות מתח והגברת קשרים חברתיים.
נועה מדגישה את החשיבות של שילוב מיינדפולנס בחיי היומיום, והפיכתו לשגרה לבניית חוסן. היא מדגישה את המרכיבים המרכזיים של מיינדפולנס, כולל מודעות לא שיפוטית, תשומת לב מכוונת וקבלה של הרגע הנוכחי. נועה נותנת לנו מספר תרגולים שונים שאנו יכולים לנסות בבית, כמו קשב לנשימה וסריקת גוף.
כאן תוכלו למצוא סדרת תרגולים של עמוס אבישר, שנועה ממליצה עליהם באופן אישי:
https://www.youtube.com/playlist?list=PLymP6Q7M0ve1_V4pPJocT1ZJ1hiCR35Lp
Wednesday Nov 01, 2023
פרק 123 - פרק #7 בסדרת החוסן - התמודדות עם אובדן ואבל
Wednesday Nov 01, 2023
Wednesday Nov 01, 2023
בפרק זה אנו חוקרים את ההתמודדות עם אובדן ואבל בעיצומה של מלחמה. פרופ׳ ענת ברונשטיין-קלומק, פסיכולוגית קלינית ודיקנית בית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, שופכת אור על מימדי האובדן השונים - מיחסים אישיים ועד למבנים חברתיים רחבים יותר. היא מדגישה את חשיבות ההכרה בסוג האובדן שאדם מתמודד איתו, לאומי או אישי.
ענת מציגה את המושג פסיכותרפיה בין אישית, תוך הדגשת ההיבטים הרגשיים והבין אישיים של האבל. היא מדגישה את הנורמליות של תגובות רגשיות במצבים חריגים ודנה במשמעות של פנייה לעזרה מקצועית בעת הצורך, נרמול תגובות והבנה שאבל אינו מחלה אלא תהליך המשתנה מאדם לאדם.
בהתייחסות למצבים ספציפיים, ענת מציעה תובנות לגבי תמיכה באלו שאיבדו את יקיריהם בחזית. היא דוגלת בתקשורת פתוחה ומתווכת, מותאמת גיל, עם ילדים על אובדן, מעודדת אותם לשאול שאלות קשות ולבקש עזרה. ענת מדגישה את החשיבות של זיהוי סימני אזהרה ומפרטת בפרק כמה מהנורות האדומות שצריך לשים לב אליהן, כמו מצוקה רגשית ממושכת או קושי בחזרה לתפקוד תקין עם הזמן. היא מדגישה את הצורך בהתערבות מקצועית בזמן.
Wednesday Nov 01, 2023
פרק 122 - פרק #6 בסדרת החוסן - איך להתמודד עם חוסר ודאות ואיך להיות הורה לחייל קרבי?
Wednesday Nov 01, 2023
Wednesday Nov 01, 2023
ד״ר עידית אור-זכאי, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית ואשת זרועות הביטחון לשעבר, חולקת תובנות מעמיקות על ניווט בתוך אי וודאות, מה יכול לסייע לנו לייצר יציבות ותחושת שליטה ואיך הדבר פוגש הורים לילדים קרביים - מתוך הפרספקטיבה האישית שלה כאמא ל2 לוחמים.
"הקיום שלנו מובנה בתנאי חוסר וודאות תמידיים, דבר משמעותי שניתן לעשות עם חוסר ודאות זה להכיר בזה שהוא קיים."
עידית ואני (גלי) מתעמקות במנגנוני ההתמודדות עם חוסר הוודאות ואני מגלה שאחד החשובים מביניהם הוא קודם כל להכיר בו ולקבל אותו. לעולם לא נוכל לקבל וודאות מלאה בחיים, אך בעזרת גמישות מחשבתית, התמקדות בצעדים מעשיים, וניסיון חיים הנשען על הצלחות עבר, נוכל להתמודד איתו טוב יותר. עידית תומכת בשינוי הכרחי בפרספקטיבה שלנו על חוסר וודאות, ואף ומזהירה מפני ניסיונות לחזות את העתיד הבלתי צפוי - גם בהסבר מתמטי מעולם ההסתברויות.
"איך אנחנו יכולים לעזור לעצמנו ולסביבה בזמנים של חוסר וודאות?"
- תרגול הכרת תודה והעצמת היכולת שלנו מדי יום למנות את "היש"
- לרשום כל לילה את הדברים שאנו מודים עליהם
- לעודד תקשורת של חמלה כלפי עצמנו וכלפי הסובבים אותנו
- לשאול אחרים שאלות מעודדות חוזקות ולא חולשות, במקום לשאול "מה שלומך?" (עלול להעלות חרדות), ניתן לשאול "כיצד אתה מתמודד?"
- לזכור שהמצב לא יימשך לנצח ולשהות ב"יום הטוב" שאחרי
- לעשות משהו שמיטיב איתנו (ספורט, ארוחה משפחתית, שיחה עם חברה טובה)
- לעשות משהו טוב בעולם (להתנדב)
במבט קדימה, עידית מעודדת להיות נוכחים ברגע, למצוא נחמה בפעילויות שמביאות שמחה ומשמעות. היא עורכת הקבלות לאירועים היסטוריים, ומדגישה את יכולתו המופלאה של העם היהודי לצאת חזק ממשברים.
Wednesday Nov 01, 2023
Wednesday Nov 01, 2023
פרק 120 - פרק #4 בסדרת החוסן - איך לפתח חוסן אצל ילדים
Wednesday Nov 01, 2023
Wednesday Nov 01, 2023
בישראל, אירועים טראומטיים הם חוט משותף באלבומי התמונות של כולנו, המתארים חוויות של מלחמה וחיפוש מחסה במקלטים. למרות זאת, ישראל מדורגת באופן מפתיע במקום הרביעי במדד האושר העולמי. פרדוקס זה מדגיש את מורכבות המציאות שלנו, יחד עם פרופ׳ ענת שושני נשפוך אור על מה אפשר לעשות בנוגע לזה בכל הקשור לפיתוח חוסן אצל ילדים.
חשיפה מתמשכת לטראומה מצטברת עם הזמן ומאתגרת את יכולתם של אנשים להתמודד. עם זאת, לרוב האנשים, כולל ילדים, יש חוסן פנימי שלעתים קרובות מגלים אותו כשהם מתמודדים בשגרת חירום כמו זו שאנו מתמודדים איתה היום.
המציאות הנוכחית מאתגרת במיוחד והיא מביאה איתה חוסר יכולת להתרכז, ללמוד, לעבוד, תחושות בלבול ולפעמים גם הפרעות שינה. כדי לנווט בזה, נורמליזציה של תגובות לאירועים חריגים היא חיונית. זה כרוך בהכרה במגוון העצום של התגובות ובמתן לגיטימציה לרגשות קשים, ובמיוחד בהתרחקות מאשמה ובושה. אחד הדברים החשובים ביותר שניתן לעשות עם ילדים הוא לשאול שאלות ספציפיות הקשורות לגבי חוויותיהם ורגשותיהם, תוך התמקדות במה שעוזר להם ובאילו קשיים הם מתמודדים איתם.
מסגור מחדש של חוויות שחווינו הוא כלי עוצמתי מאוד המעודד אנשים לראות את החוויות שלהם דרך עדשה של כוח וגבורה, במקום חוסר אונים. היכולת הזו לשנות את השקפתם על האירוע שחוו יכולה לשנות לחלוטין את התגובה של הנפש שלהם למה שקרה. על ידי הדגשת מקרים של ניצחון אישי על רקע מצוקה, אנשים יכולים להחזיר לעצמם תחושת שליטה, להחדיר חוסן ואף למנוע טראומה.
מעל לכל, תמיכה חברתית מתגלה כגורם עליון ביצירת חוסן. עידוד קשרים, הבנה ועזרה הדדית בתוך קהילות ממלאים תפקיד מרכזי בסיוע לאנשים ולילדים לנווט את האתגרים הניצבים בפניהם.
Wednesday Nov 01, 2023
פרק 119 - פרק #3 בסדרת החוסן - מהו חוסן, ולמה כולנו צריכים לטפח אותו?
Wednesday Nov 01, 2023
Wednesday Nov 01, 2023
בפרק זה אנו מתעמקים בנושא המהותי של פיתוח חוסן במציאות מאתגרת כמו זו שכולנו מתמודדים איתה היום בישראל. המומחים שלנו לפרק זה, איילת שמואל וד״ר זהר רובינשטיין, חולקים תובנות יקרות ערך וכלים מעשיים לבניית חוסן, השאובים מניסיונם הרב בניהול מצבי חירום ואסונות.
מה זה חוסן?
חוסן אינה תכונה שאנו נולדים איתה אלא יכולת נרכשת שניתן לטפח באמצעות שגרת יומיום ומשימות קטנות שאנו לוקחים על עצמנו ואשר נבנית ומתחזקת לאחר אירוע קשים. חוסן כרוך בתהליך חזרה לעצמנו מחוזקים משהיינו ברגע המשבר, תוך שימת דגש על כך שחלקנו לא נחזור להיות בדיוק מי שהיינו לפני כן אבל עם הכלים הנכונים נוכל לחזור חזקים יותר בהתאם למי שאנו היום. עלינו לשלב את שיח החוסן במודעות הציבורית, לעודד שינוי בפרספקטיבה שדרכה חלקנו מסתכלים על קשיים בחיים ולראותם כאתגר שיש ביכולתנו לעבור.
"גמישות היא שם המשחק בפיתוח חוסן, במיוחד בהורות. האופן שבו אנו מגדלים את ילדינו בזמן משברים ובשגרה קובע את חוסנם".
גמישות ואדפטציה הם מרכיבים חיוניים לחוסן. התמקדות בצדק עשויה לעכב את יכולתנו להתמודד; במקום זאת, אימוץ חשיבה לפתרון בעיות ("זה לא עובד - איך אני יכול לתקן?") יכול להיות יעיל יותר. חוסן הוא הכרה במורכבות של מצב ומציאת כוח בתוכנו כדי להתגבר עליו.
הפרק מתווה מדדים מרכזיים לחוסן, כולל תחושת שייכות, משמעות, לכידות, התנדבות ואמון במנהיגות. גורמים אלו חשובים במיוחד בקהילות קטנות וברשויות, תוך שימת דגש על כוחה של האחדות שלנו מול מצוקה.
נדבר על קווים מנחים מעשיים לבניית חוסן, המדגישים את החשיבות של ניהול עצמי גבוה. נביא למודעות תסמינים שבעזרתם נוכל לעזור לאנשים להעריך את רווחתם הנפשית ולגשת לטיפול מתאים בעת הצורך.
Wednesday Nov 01, 2023
פרק 118 - פרק #2 בסדרת החוסן - טרואמה, PTSD ומה שביניהם
Wednesday Nov 01, 2023
Wednesday Nov 01, 2023
זהר הוא פסיכולוג קליני וארגוני, והוא מלווה אותנו יד ביד כדי להבין את הטרמינולוגיה והמצבים עמם אנחנו מתמודדים כעת; ההבדלים בין סטרס כתוצאה מאירוע טראומטי לעומת טראומה, והמעברים הקליניים ביניהם, מתי מתפתחת תגובה פוסט טראומטית, הוא מסביר על היבטי גוף ונפש בעתות חירום, ומהו הצעד החשוב ביותר שכל אחד מאיתנו יכול לבצע כדי להעניק עזרה ראשונה נפשית במקרים אלו.
"בגלל תגובת הסטרס אנו יכולים להתקיים על פני כדור הארץ."
מערכת הסטרס של הגוף, הניזונה מאדרנלין וקורטיזול, עוזרת לנו לנווט ולהיחלץ ממצבים מאתגרים. בדרך כלל, הלחץ פוחת ברגע שהמצב נפתר. עם זאת, במקרים קיצוניים כמו אלה שאנו מתמודדים איתם בישראל כיום, מתח עלול להתפתח לטראומה - שניתן למנוע אם מתערבים נכון בשלב הראשון של התגובה הסטרסורית (ASR).
"בעוד שסטרס הוא תגובה טבעית וחיובית, הטראומה מהווה שבר."
ASR הינה תגובה עוצמתית אך עדיין רחוקה מלהיחשב טראומה ולכן קריטי מאוד לטפל באדם הנמצא בשלב זה כדי למנוע הידרדרות במצבו הנפשי. הסיוע שאנו יכולים להגיש בשלב הASR נקרא "עזרה ראשונה נפשית". על עקרונותיה החשובים זהר מדבר לפירוט בפרק, אך הנה כמה מהם: להדגיש לאדם שאנו יחד איתו ולא הולכים לעזוב אותו, עלינו להפעיל את האדם שנמצא מולנו ולהעביר אותו ממצב של חוסר אונים למצב של עשייה ואקטיביות.
גוף ונפש שלובים זה בזה; מתח מתבטא פיזית (נשימה רדודה, כאבים בחזה) ונפשית (דיכאון, אובדן עניין). ההבחנה בין תסמיני סטרס לבעיות בריאות חמורות היא מאתגרת. כאשר אנשים נמצאים בתגובה של סטרס או טראומה הם מתמודדים עם בושה או הימנעות ופנייה לעזרה נפשית הופכת לחיונית.
לכן לסיום, אני (גלי) שואלת את זהר מה לדעתו יכולים להיות ערוצי הטיפול האפקטיביים ביותר שיכולים לעזור לחיילים ולאזרחים בשעה זו, והוא מפרט שעלינו לדאוג להקמת קווים חמים של מערכות אזרחיות וצבאיות, מערכות של נאמני חוסן שיכולים להעניק עזרה ראשונה נפשית (פתרון שמציל לא רק את מי שזקוק לטיפול אלא גם את המטפל) וזאת כדי להקל על מי שמתבייש לפנות לעזרה ולגעת בכמה שיותר נפשות.
Wednesday Nov 01, 2023
פרק 117 - פרק #1 בסדרת החוסן - על אנושיות ומשמעות לאחר ה07.10.23
Wednesday Nov 01, 2023
Wednesday Nov 01, 2023
"מהכל נשארו רק שלושה דברים.
הידיעה שאנחנו תמיד בהתחלה,
הידיעה שאנחנו חייבים להמשיך,
הידיעה שיפסיקו אותנו לפני,
הסיום.
לעשות מההפסקה דרך חדשה,
לעשות מהנפילה צעד של מחול,
מהפחד - גשר,
ומהחיפוש - מפגש."
/ פרננדו פסואה
ד"ר דנה פרג ואני ישבנו לשיחה מלב אל לב בעיצומה של המלחמה והתעמקנו בנושא העמוק של חוסן בזמני מלחמה, וכיצד נגלה מי אנחנו בעקבותיה. השיחה שלנו התרכזה במהות הקיום האנושי ובחיפוש אחר משמעות בזמנים מאתגרים, ושאבה השראה מספרו של ויקטור פרנקל, שבו הוא מפרט על טכניקת הטיפול שלו "לוגותרפיה" ומתאר כיצד אנו מחפשים מטרה באופן פעיל גם בזמנים האפלים ביותר. חקרנו את האתגר של גילוי מחדש של זהותנו לאחר ההשפעה המטלטלת של המלחמה, מתוך הכרה בכך שטרור וטראומה מערערים על עצם המשמעות בחיינו וקוטעים את רצף החיים.
בתוך הכאוס, הדגשנו את תפקידה החיוני של הרוח האנושית, למצוא נחמה בתרבות, באמנות ובספרות המציעים הצצות של תקווה והבנה בזמן מצוקה. דנה הדגישה כי ברגעי משבר עמוקים, היכולת האנושית למצוא משמעות הופכת למגדלור של חוסן.
בסופו של דבר, השיחה שלנו האירה את האמת העמוקה שאפילו בנסיבות המאתגרות ביותר, רוח האדם מנצחת, מחפשת משמעות ומגבשת חוסן כהוכחה לכוחנו המתמשך.