The Human Founder

פרק 122 - פרק #6 בסדרת החוסן - איך להתמודד עם חוסר ודאות ואיך להיות הורה לחייל קרבי?

ד״ר עידית אור-זכאי, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית ואשת זרועות הביטחון לשעבר, חולקת תובנות מעמיקות על ניווט בתוך אי וודאות,  מה יכול לסייע לנו לייצר יציבות ותחושת שליטה ואיך הדבר פוגש הורים לילדים קרביים - מתוך הפרספקטיבה האישית שלה כאמא ל2 לוחמים.

 

"הקיום שלנו מובנה בתנאי חוסר וודאות תמידיים, דבר משמעותי שניתן לעשות עם חוסר ודאות זה להכיר בזה שהוא קיים."

עידית ואני (גלי) מתעמקות במנגנוני ההתמודדות עם חוסר הוודאות ואני מגלה שאחד החשובים מביניהם הוא קודם כל להכיר בו ולקבל אותו. לעולם לא נוכל לקבל וודאות מלאה בחיים, אך בעזרת גמישות מחשבתית, התמקדות בצעדים מעשיים, וניסיון חיים הנשען על הצלחות עבר, נוכל להתמודד איתו טוב יותר. עידית תומכת בשינוי הכרחי בפרספקטיבה שלנו על חוסר וודאות, ואף ומזהירה מפני ניסיונות לחזות את העתיד הבלתי צפוי - גם בהסבר מתמטי מעולם ההסתברויות.

 

"איך אנחנו יכולים לעזור לעצמנו ולסביבה בזמנים של חוסר וודאות?"

1. תרגול הכרת תודה והעצמת היכולת שלנו מדי יום למנות את "היש"
2. לרשום כל לילה את הדברים שאנו מודים עליהם
3. לעודד תקשורת של חמלה כלפי עצמנו וכלפי הסובבים אותנו
4. לשאול אחרים שאלות מעודדות חוזקות ולא חולשות, במקום לשאול "מה שלומך?" (עלול להעלות חרדות), ניתן לשאול "כיצד אתה מתמודד?"
5. לזכור שהמצב לא יימשך לנצח ולשהות ב"יום הטוב" שאחרי
6. לעשות משהו שמיטיב איתנו (ספורט, ארוחה משפחתית, שיחה עם חברה טובה)
7. לעשות משהו טוב בעולם (להתנדב)

 

במבט קדימה, עידית מעודדת להיות נוכחים ברגע, למצוא נחמה בפעילויות שמביאות שמחה ומשמעות. היא עורכת הקבלות לאירועים היסטוריים, ומדגישה את יכולתו המופלאה של העם היהודי לצאת חזק ממשברים.

פרק 121 - פרק #5 בסדרת החוסן - איך להתמודד עם חרדה?

בפרק זה ד"ר טל קרתי, פסיכולוגית קלינית ומומחית לטיפול בחרדה, מעמיקה בחרדות המורכבות שחווים הורים וילדים בתוך המלחמה המתמשכת. ד"ר קרתי, בוחנת את ההיבטים של החרדה, שופכת אור על סוגיה ותסמיניה השונים, כולל כיצד לזהות אותם אצל ילדים ומבוגרים, ובעיקר מתמקדת באופן שבו ביטויים אלו באים לידי ביטוי במצב הנוכחי והתגובתיות שלנו כלפי החרדה, ככל שחולף הזמן.

 

לאורך השיחה מדגישה ד"ר קרתי את התפקיד המרכזי שהורים ממלאים בעיצוב הרווחה הרגשית של ילדיהם. היא מדגישה את האופי המדבק של מתח וחרדה בתוך משפחות, וכן כיצד ההורים משמשים מגדלור של יציבות וביטחון עבור ילדיהם. בתוך הכאוס, הורים מעודדים לשמור על קור רוח משלהם, מתוך הכרה בחשיבות המצב הרגשי שלהם בהרגעה ובתמיכה יעילה של ילדיהם.

 

הפרק מתעמק באסטרטגיות התמודדות מעשיות, ומעודד להכיר ולהבין קודם כל את הפחדים והחרדות שלהם ללא שיפוט. ד"ר קרתי דוגלת בהשבת תחושת הביטחון באמצעות פעולות ממוקדות, תוך שימת דגש על משמעות החשיפה ההדרגתית לאיומים הנתפסים. על ידי טיפוח תחושת מסוגלות אצל ההורים והילדים כאחד, אנשים יכולים לפתח סבילות לאי נוחות רגשית, ובכך לבנות חוסן מול פחד וחרדה. טל משתפת כלים פרקטיים שיכולים לעזור לנו לשאת את החרדה.

פרק 120 - פרק #4 בסדרת החוסן - איך לפתח חוסן אצל ילדים

בישראל, אירועים טראומטיים הם חוט משותף באלבומי התמונות של כולנו, המתארים חוויות של מלחמה וחיפוש מחסה במקלטים. למרות זאת, ישראל מדורגת באופן מפתיע במקום הרביעי במדד האושר העולמי. פרדוקס זה מדגיש את מורכבות המציאות שלנו, יחד עם פרופ׳ ענת שושני נשפוך אור על מה אפשר לעשות בנוגע לזה בכל הקשור לפיתוח חוסן אצל ילדים.

 

חשיפה מתמשכת לטראומה מצטברת עם הזמן ומאתגרת את יכולתם של אנשים להתמודד. עם זאת, לרוב האנשים, כולל ילדים, יש חוסן פנימי שלעתים קרובות מגלים אותו כשהם מתמודדים בשגרת חירום כמו זו שאנו מתמודדים איתה היום.

 

המציאות הנוכחית מאתגרת במיוחד והיא מביאה איתה חוסר יכולת להתרכז, ללמוד, לעבוד, תחושות בלבול ולפעמים גם הפרעות שינה. כדי לנווט בזה, נורמליזציה של תגובות לאירועים חריגים היא חיונית. זה כרוך בהכרה במגוון העצום של התגובות ובמתן לגיטימציה לרגשות קשים, ובמיוחד בהתרחקות מאשמה ובושה. אחד הדברים החשובים ביותר שניתן לעשות עם ילדים הוא לשאול שאלות ספציפיות הקשורות לגבי חוויותיהם ורגשותיהם, תוך התמקדות במה שעוזר להם ובאילו קשיים הם מתמודדים איתם.

 

מסגור מחדש של חוויות שחווינו הוא כלי עוצמתי מאוד המעודד אנשים לראות את החוויות שלהם דרך עדשה של כוח וגבורה, במקום חוסר אונים. היכולת הזו לשנות את השקפתם על האירוע שחוו יכולה לשנות לחלוטין את התגובה של הנפש שלהם למה שקרה. על ידי הדגשת מקרים של ניצחון אישי על רקע מצוקה, אנשים יכולים להחזיר לעצמם תחושת שליטה, להחדיר חוסן ואף למנוע טראומה.

 

מעל לכל, תמיכה חברתית מתגלה כגורם עליון ביצירת חוסן. עידוד קשרים, הבנה ועזרה הדדית בתוך קהילות ממלאים תפקיד מרכזי בסיוע לאנשים ולילדים לנווט את האתגרים הניצבים בפניהם.

פרק 119 - פרק #3 בסדרת החוסן - מהו חוסן, ולמה כולנו צריכים לטפח אותו?

בפרק זה אנו מתעמקים בנושא המהותי של פיתוח חוסן במציאות מאתגרת כמו זו שכולנו מתמודדים איתה היום בישראל. המומחים שלנו לפרק זה, איילת שמואל וד״ר זהר רובינשטיין, חולקים תובנות יקרות ערך וכלים מעשיים לבניית חוסן, השאובים מניסיונם הרב בניהול מצבי חירום ואסונות.

 

מה זה חוסן?

חוסן אינה תכונה שאנו נולדים איתה אלא יכולת נרכשת שניתן לטפח באמצעות שגרת יומיום ומשימות קטנות שאנו לוקחים על עצמנו ואשר נבנית ומתחזקת לאחר אירוע קשים. חוסן כרוך בתהליך חזרה לעצמנו מחוזקים משהיינו ברגע המשבר, תוך שימת דגש על כך שחלקנו לא נחזור להיות בדיוק מי שהיינו לפני כן אבל עם הכלים הנכונים נוכל לחזור חזקים יותר בהתאם למי שאנו היום. עלינו לשלב את שיח החוסן במודעות הציבורית, לעודד שינוי בפרספקטיבה שדרכה חלקנו מסתכלים על קשיים בחיים ולראותם כאתגר שיש ביכולתנו לעבור.

 

"גמישות היא שם המשחק בפיתוח חוסן, במיוחד בהורות. האופן שבו אנו מגדלים את ילדינו בזמן משברים ובשגרה קובע את חוסנם".

גמישות ואדפטציה הם מרכיבים חיוניים לחוסן. התמקדות בצדק עשויה לעכב את יכולתנו להתמודד; במקום זאת, אימוץ חשיבה לפתרון בעיות ("זה לא עובד - איך אני יכול לתקן?") יכול להיות יעיל יותר. חוסן הוא הכרה במורכבות של מצב ומציאת כוח בתוכנו כדי להתגבר עליו.

 

הפרק מתווה מדדים מרכזיים לחוסן, כולל תחושת שייכות, משמעות, לכידות, התנדבות ואמון במנהיגות. גורמים אלו חשובים במיוחד בקהילות קטנות וברשויות, תוך שימת דגש על כוחה של האחדות שלנו מול מצוקה.

 

נדבר על קווים מנחים מעשיים לבניית חוסן, המדגישים את החשיבות של ניהול עצמי גבוה. נביא למודעות תסמינים שבעזרתם נוכל לעזור לאנשים להעריך את רווחתם הנפשית ולגשת לטיפול מתאים בעת הצורך.

פרק 118 - פרק #2 בסדרת החוסן - טרואמה, PTSD ומה שביניהם

זהר הוא פסיכולוג קליני וארגוני, והוא מלווה אותנו יד ביד כדי להבין את הטרמינולוגיה והמצבים עמם אנחנו מתמודדים כעת; ההבדלים בין סטרס כתוצאה מאירוע טראומטי לעומת טראומה, והמעברים הקליניים ביניהם, מתי מתפתחת תגובה פוסט טראומטית, הוא מסביר על היבטי גוף ונפש בעתות חירום, ומהו הצעד החשוב ביותר שכל אחד מאיתנו יכול לבצע כדי להעניק עזרה ראשונה נפשית במקרים אלו.

 

"בגלל תגובת הסטרס אנו יכולים להתקיים על פני כדור הארץ."

מערכת הסטרס של הגוף, הניזונה מאדרנלין וקורטיזול, עוזרת לנו לנווט ולהיחלץ ממצבים מאתגרים. בדרך כלל, הלחץ פוחת ברגע שהמצב נפתר. עם זאת, במקרים קיצוניים כמו אלה שאנו מתמודדים איתם בישראל כיום, מתח עלול להתפתח לטראומה - שניתן למנוע אם מתערבים נכון בשלב הראשון של התגובה הסטרסורית (ASR).

 

"בעוד שסטרס הוא תגובה טבעית וחיובית, הטראומה מהווה שבר."

ASR הינה תגובה עוצמתית אך עדיין רחוקה מלהיחשב טראומה ולכן קריטי מאוד לטפל באדם הנמצא בשלב זה כדי למנוע הידרדרות במצבו הנפשי. הסיוע שאנו יכולים להגיש בשלב הASR נקרא "עזרה ראשונה נפשית". על עקרונותיה החשובים זהר מדבר לפירוט בפרק, אך הנה כמה מהם: להדגיש לאדם שאנו יחד איתו ולא הולכים לעזוב אותו, עלינו להפעיל את האדם שנמצא מולנו ולהעביר אותו ממצב של חוסר אונים למצב של עשייה ואקטיביות.

 

גוף ונפש שלובים זה בזה; מתח מתבטא פיזית (נשימה רדודה, כאבים בחזה) ונפשית (דיכאון, אובדן עניין). ההבחנה בין תסמיני סטרס לבעיות בריאות חמורות היא מאתגרת. כאשר אנשים נמצאים בתגובה של סטרס או טראומה הם מתמודדים עם בושה או הימנעות ופנייה לעזרה נפשית הופכת לחיונית.

 

לכן לסיום, אני (גלי) שואלת את זהר מה לדעתו יכולים להיות ערוצי הטיפול האפקטיביים ביותר שיכולים לעזור לחיילים ולאזרחים בשעה זו, והוא מפרט שעלינו לדאוג להקמת קווים חמים של מערכות אזרחיות וצבאיות, מערכות של נאמני חוסן שיכולים להעניק עזרה ראשונה נפשית (פתרון שמציל לא רק את מי שזקוק לטיפול אלא גם את המטפל) וזאת כדי להקל על מי שמתבייש לפנות לעזרה ולגעת בכמה שיותר נפשות.

פרק 117 - פרק #1 בסדרת החוסן - על אנושיות ומשמעות לאחר ה07.10.23

"מהכל נשארו רק שלושה דברים.

הידיעה שאנחנו תמיד בהתחלה,

הידיעה שאנחנו חייבים להמשיך,

הידיעה שיפסיקו אותנו לפני,

הסיום.

לעשות מההפסקה דרך חדשה,

לעשות מהנפילה צעד של מחול,

מהפחד - גשר,

ומהחיפוש - מפגש."

/ פרננדו פסואה

 

ד"ר דנה פרג ואני ישבנו לשיחה מלב אל לב בעיצומה של המלחמה והתעמקנו בנושא העמוק של חוסן בזמני מלחמה, וכיצד נגלה מי אנחנו בעקבותיה. השיחה שלנו התרכזה במהות הקיום האנושי ובחיפוש אחר משמעות בזמנים מאתגרים, ושאבה השראה מספרו של ויקטור פרנקל, שבו הוא מפרט על טכניקת הטיפול שלו "לוגותרפיה" ומתאר כיצד אנו מחפשים מטרה באופן פעיל גם בזמנים האפלים ביותר. חקרנו את האתגר של גילוי מחדש של זהותנו לאחר ההשפעה המטלטלת של המלחמה, מתוך הכרה בכך שטרור וטראומה מערערים על עצם המשמעות בחיינו וקוטעים את רצף החיים. 

 

בתוך הכאוס, הדגשנו את תפקידה החיוני של הרוח האנושית, למצוא נחמה בתרבות, באמנות ובספרות המציעים הצצות של תקווה והבנה בזמן מצוקה. דנה הדגישה כי ברגעי משבר עמוקים, היכולת האנושית למצוא משמעות הופכת למגדלור של חוסן.

 

בסופו של דבר, השיחה שלנו האירה את האמת העמוקה שאפילו בנסיבות המאתגרות ביותר, רוח האדם מנצחת, מחפשת משמעות ומגבשת חוסן כהוכחה לכוחנו המתמשך.

פרק 116 - עם רותם קציר, קואצ׳ לפאונדרים ומשקיעים

65% מהסטארטאפים מתפרקים על רקע מערכות יחסים לא תקינות בין היזמים. לעבוד על מערכת היחסים בין קו-פאונדרים זה לא מותרות, זאת אבן יסוד להצלחה של סטארטאפ. וזה קשה לכולם. 

 

רותם קציר ואני, שתי אקזקיוטיב קואצ׳ שעובדות עם יזמים ומשקיעים, התיישבנו לשיחה מלב אל לב בשני חלקים על מה שקורה באמת בתוך צוותי פאונדרים ובינם לבין עצמם, כדי שתדעו, שאתם לא לבד ותקבלו כלים להתמודד עם מגוון סיטואציות. צוללות לחלק השני של עולם היחסים המרתק בין קו-פאונדרים.

פרק 115 - עם רותם קציר, קואצ׳ לפאונדרים ומשקיעים

שנה חדשה, זהו זמן מעולה להתבוננות פנימה, עשיית חשבון נפש והצבת מטרות. 

הזמנתי את רותם קציר, קולגה יקרה, כדי שנצלול ביחד לעומק לנבכי מערכת היחסים בין הקו-פאונדרים. ביחד, כשתי אקזקיוטיב קואצ׳, ניתן לכם כלים ייעוציים ואימוניים רבים איך לשפר את מערכת היחסים שלכם עם השותפים - מערכת היחסים המשמעותית ביותר להצלחת המיזם.

המסע של כל צוות יהיה שונה ואינדיבידואלי, אבל חשוב שנדע להסתכל על הדפוסים המרכזיים כדי לצפות את היתרונות והקשיים שיגיעו כדי שנדע איך לגשת אליהם בצורה מודעת. 

בבסיס של הכל, נקודת ההתחלה תמיד מתחילה מלהכיר את עצמנו; מבנה האישיות שלנו, ה'למה' שלנו, הערכים שמניעים אותנו והחוזקות לצד החולשות שלנו.

 

צוללות לחלק א׳ של עולם היחסים המרתק בין קו-פאונדרים. הצטרפו אלינו🔝🔝

Ep. 114 - with Noam Toister, Co-Founder & CEO at Travelier

In 2020, his second company was already after an A round and had 60 employees - and then COVID hit. As a travel company, they suddenly had no market, and their sales crashed by 50% in just two weeks, and it only got worse as time passed.

Noam shared that after meeting with their investors, he understood that radical changes needed to be made in order for their company to survive.

And so, with a heavy heart, they had to let go of almost half of the company to insure the future salaries of the rest of the employees for the next two years.

“It was very tough, and thinking about it now in retrospect, it was one of the things I didn’t have much control over - I couldn’t prevent it, but I still felt so bad. Everyone was crying in the office because it felt like we’re just starting to scale up and build our DNA, and then things are down the drain.”

פרק 113 - עם שחר בוצר, מייסד שותף בקרן Good Company

בתוך תקופת הפאנדרייזינג והבנייה של המודל של אחת מקרנות האימפקט הראשונות בארץ שהקים אז, שחר ואשתו חוו לידה שקטה בשבוע ה39 של ההריון השני שלה. שחר משתף: "באנו ללדת אחרי הריון תקין, אתה מגיע מאושר, וזה כמו ששולפים את הלב שלך מהחזה. חוויתי הרבה דברים בחיים שלי, אבל בחיים לא חוויתי צער כזה. זאת חוויה שלא מדברים עליה מספיק, במיוחד גברים."

בפעם הראשונה בחיים שלו, הוא נתקל באתגר מסוג שונה לחלוטין ממה שהוא הכיר - "כל מנגנוני ההתמודדות שהיו לי בחיים היו לא רלוונטיים לדבר הזה; אני רגיל שמשהו קורה, אני שם את זה בפרופורציות ומעביר את זה לתנאי מגרש, מבין איך מתמודדים עם זה ומתקדם הלאה - זה האלגוריתם שבניתי במשך שנים ועבד לי מעולה. הפעם זה היה שונה - זה לימד אותי שבחיים יש הרבה אתגרים שאי אפשר לפרק ולנתח איך אני יכולתי לעשות משהו שונה כדי לקבל תוצאה טובה יותר."

דרך החוויה המורכבת הזו, הוא למד לחוות כאב ואבדן בלי שזה יתקשר אצלו לתחושת כישלון.